|
|
עמוד:9
9 ישראל והקהילה החרדית של שוויון בנטל, אבל בעיקר שאלת ההשתתפות בכוח העבודה, נתפסה כהתמודדות שלגיטימי שגורמים שאינם מתוך הקהילה יעסקו בה . וחשוב מכך : ביסוד העיסוק בהשתלבות חרדים בכוח העבודה והגדלת שיעורי הגיוס שלהם לצה"ל הייתה מקובלת בקרב מעצבי מדיניות הנחה סמויה, יותר או פחות, שסוגיות אלו הן המפתח להשתלבות, או לפחות להתקרבות, בין החברה הישראלית לחברה החרדית בפן הערכי ובפן של אורח החיים . 9 במידה מסוימת, הבחירה לעסוק באופן מסיבי ולאורך שנים באתגר התעסוקה החרדית, מעבר לחשיבות הכלכלית-חברתית שלו, נבעה מהניסיון לפתור את השאלות הערכיות העמוקות יותר במעין מסלול עוקף על סמך ההנחה, שמתבררת היום כשגויה, שלסינרגיה יום-יומית רבה בין חרדים ושאר הישראלים בצבא ובמקומות העבודה תהיה גם השפעה על הערכים ועל דרך החשיבה של החרדים באופן שיקרב אותם לחברה הישראלית . 10 הכתיבה על חרדים ועל שאלת שילובם בחברה הישראלית מרובה וכמעט שאין היבט שלא נחקר ונבחן . בחלוף 20 שנים של מאמצים כבירים, חלקם מוצלחים, שהושקעו בשילוב החברה החרדית בחברה הישראלית כוונתי בחיבור זה להציע נקודת מבט הוליסטית, המתבססת על הנתונים שנאספו במרוצת השנים על החברה החרדית ועל ההערכות הדמוגרפיות והאחרות שעשו גורמים שונים ואשר מנסות לצפות את התהליכים ארוכי הטווח באשר לחרדים ולהשפעתם על החברה הישראלית . מכלל הנתונים אני מסיק שבעוד שבהיבטים מסוימים, ובראשם השתלבות החרדים בכוח העבודה, אכן הושגו הישגים, במובנים רבים אחרים החומות בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית רק 9 כך למשל נכתב בהקדמה לדוח של המועצה הלאומית לכלכלה, "המגזר החרדי בישראל" ( שם ) : אחד הקשיים המרכזיים בזיהוי ובאבחון שקולים של הבעיות והחסמים העומדים בפני המגזר החרדי נעוץ בשכיחות הדעות הקדומות והאנטגוניזם המצויים בחלקים ניכרים של המחנות השונים . כך, חלקים מהציבור החילוני סבור שהחרדים אינם מעוניינים כלל לעבוד אלא ששים לחיות על חשבון משלם המסים באצטלה של לימודי קודש, וכמו כן לא מוכנים לשרת בשום צורה את החברה, ובפרט לא בשירות הצבאי . מהעבר השני חלקים מהציבור החרדי מרגיש מאוים ונרדף ע"י מוסדות ונורמות שעיקרם חילוניות חסרת רסן, עוקבים בחשש גובר אחרי פלישת טכנולוגיות חודרניות עליהן יש אך שליטה מועטה ( אינטרנט, טלפונים סלולאריים ) , ועל כן מגיבים בדפנסיביות ובהתבצרות בלתי מתפשרת במסורות קשוחות . גם אלה וגם אלה טועים, מטעים ורק תורמים בלא משים להקצנה, החרפת התופעות השליליות והנצחתן . [ . . . ] הגישה המעצבת מסמך זה סוברת כי החובה מוטלת בראש וראשונה עלינו, על הרוב הגדול, לשנות את ההתייחסות כלפי המיעוט החרדי — להוכיח במעשים עקביים ולא רק בדיבורים שאפשר אחרת, שזו יכולה וצריכה להיות מערכה שבה כולם ייצאו נשכרים, ולא "משחק סכום אפס" . 10 ראו איתמר בן עמי, "מבט מחודש על החרדים החדשים", הזמן הזה 2 ( נובמבר 2020 ) , שמציע נקודת מבט נוספת על האפקטיביות של האינטראקציות הללו .
|
|