מבוא

עמוד:9

מסכת גיטין 9 כריתות בעת שילוחין, אל מול נורמה של שילוחין ללא מסמך מכונן . מיעוט התיעוד של תופעת הגירושין במקרא עשוי ללמד כי התופעה אכן הייתה קיימת, אך אינו מאפשר לנו לעמוד על פרטיה . עם זאת כמובן המונח "גרושה" היה קיים והאיסור לכהן לא לשאת גרושה היה ברור ומוגדר, ודיברו בו על אישה שמעמדה מוגדר . יש להניח שגם דרישתה של שרה מאברהם "גרש האמה הזאת" ( בראשית כ"א, י ) התייחסה לטקס של גירוש, אך אין עדות להליכים הנדרשים לשם גירוש . כמו כן, נזכרה גרושה בתורה גם בקשר לאכילת תרומה ולהפרת נדרים . אך כאמור אין לנו פרטים על היקף התופעה ועל ההליכים הפורמליים בהם התבצעה . העדויות הראשונות על מעשי גירושין מסודרים בחברה היהודית הם מתוך שטרות הנישואים שכתבו בני המושבה הצבאית ביב . במכלול זה נמצאו כמה 2 שטרות נישואין ובהם רמז להסדר גירושין, הסדר שהוא קודם לכתוּבות שלנו . הנוסח המקובל הוא, פחות או יותר : "מחר, או יום אחרן תקום מפטחיה בעדה ותאמר שנאת לאסחור בעלי כסף שנאה בראשה תתב על מוזנא ותתקל לאסחור כסף שקלן שבעה רבען וכל זי הנעלת בידה תהנפק מן חם ועד חוט ותהך לה 3 בתרגום : "מחר או ביום אחר תקום מפטחיה אן זי צביתו לא ידין ולא דבב . . . " . ( שם האישה ) בציבור ( בעדה – או בשם עצמה ) ותאמר 'שנאתי את אסחור בעלי' . כסף שנאה בראשה . על המאזנים תשקול לאסחור כסף שקלים שבעה רבעים . וכל אשר הביאה לו תוציא מקש ועד חוט . ותהיה לה להיכן שתרצה . אין דין ואין דברים . . . " . בהמשך הסכם זה נאמר שאם הגבר ירצה להכריז שהוא שונא את אשתו הוא אמור לתת לה את כל אשר הבטיח לה בשטר הנישואין . התחייבות זו רשומה לעיל בשטר . יתר שטרות הנישואין מכילים התחייבויות בנוסח קרוב למדי . כמה מסקנות עולות מהשטר : 1 . האישה רשאית ליזום גירושין ; היא מפסידה את ההתחייבויות של הבעל, אבל מקבלת את הרכוש שהכניסה לבית בעלה ( הרשום בשטר הנישואין ) , ומשלמת קנס כספי . עם זאת, לא נאמר האם נכתב גם שטר גט נוסף, ואם כן מה צריך להיות כתוב במקרה זה בשטר עצמו . עדיין ייתכן שאם היה שטר היה כתוב בו שהבעל גירש אותה . 2 . העילה לגירושין הוא "שנאתי", שהוא כאמור המשך הביטוי המקראי . 3 . הגירושין נעשים במעמד העדה . 2 בשטרות של גולי בבל היהודיים יש שטרות גירושין, אך הם בנוסח בבלי רגיל, ורק השמות הפרטיים מעידים על זיקתם הלאומית של הכותבים . 3 פורטן וירדני, תעודות, מס' 6 ; קאולי, פפירוסים, מס' 15 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא