הקדמת שד”ל לקהלת

עמוד:12

הם, וכן ’חופר גומץ’ בספר הקדש לא נמצא, רק ’פַחַת’ תרגומו קומצא, ’ובוקע עצים יסכן בם’ אין פשוטו אלא לשון סכנה, ’ובטלו הטוחנות’ תרגום של שָבַת ’ולהג הרבה’ לשון ערב, ואין כן דרך המקרא לדבר בערב רב, ובספרי הקדש זר לא יקרב, אף כי בדברי המלך החכם אשר כלם סלת, אין בהם פסולת . עודני נבוך בספקותי, לאמר מי כתב ספר קהלת ואימתי ? אחר שאין שפתו שפה ברורה, כלשון המקרא, כאלו אי אפשר שנכתב קודם עזרא, תרתי בלבי להתבונן על דבר שמו, ואמרתי מה זה ועל מה זה נקרא ’דברי קהלת’ ולא דברי שלמה ? הלא אפילו בשם ידידיה אשר נקרא בו במצות המקום, לא נקרא בו בשום מקום, ומי שאמר על שם שאסף את החכמה נקרא קהלת, אמר דברי אִוֶלת, כי שרש קהל לא יבא רק על קבוץ בני אדם, ושאר דברים נאספם או נקבצם ולא נקהיל אותם . וכשבדקתי הענין בדיקה אחר בדיקה, ראיתי כי לא ימלט הדבר מחלוקה, אם כי רצה שלמה בכתבו ספר זה שנדע כי הוא בעליו, ואם כן יקשה מפני מה לא כתב שמו עליו, או שלא רצה שנדע כי הוא כתבו, ואם כן יקשה מפני מה כתב בו, בן דוד מלך בירושלים, תאר אשר לא יצדק לזולתו תחת השמים . אז אמרתי בלבי סוף סוף היות ספר קהלת מעשה ידי שלמה איננו דבר ברור בהחלט, ואולי אדם אחר כתבו, אך ראיתי כי עדיין הדבר מחלוקה לא ימלט, אם כי האיש האחר אשר כתבו לא כתבו אלא בבור לבב ובנקיון כפים, ואם כן יקשה איך ייחס אותו ’לבן דוד’ מלך בירושלים . ואם לא היה מתהלך בתמו, עדיין יקשה למה כתב ’דברי קהלת’ ולא דברי שלמה . וכאשר הרביתי החקירה בכל חלקי הסותר, ומצאתי מזה ומזה גדר, והמקום צר ואין דרך לנטות ימין ושמאל, אמרתי מה יתרון לי שאעמול ? אחרי שאי אפשר לומר לא שכתבו שלמה ולא שלא כתבו שלמה, ואם כן הספר נכתב מעצמו . אז אורו עיני, והנה דרך לפני, דרך לא עבר בה איש ואף גם זאת היא דרך ישרה, ולבוערים בעם תהיה לזרא, והיא שנאמר כי ספר קהלת חלו בו ידים, והאיש אשר כתבו כתב בו דברי שלמה בן דוד מלך בירושלם, וכן בכל מקום שהוזכר שם קהלת היה כתוב בתחלה שלמה, כי רצה הכותב להתלות באילן גדול ולהתעות את עמו ( כדרך שעשה גם כן מי שכתב חכמת שלמה, וכמעשה היוני אשר כתב תהלים של שלמה, כי נראה שנגזר על שלמה שיהיה כמלך עתיד לכידור, יצחקו בו צעירי העם ) אלא שנודע הדבר לחכמי הדור, והכירו את המחבר אשר היה נקרא בשמו קהלת, והוא שם פרטי כמו און בן פלת, ולהסיר מכשול מלפני העם מחו מספרו את שם שלמה, וכתבו תחתיו קהלת שהיה שמו, אך ’בן דוד מלך בירושלם’ לא רצו למחוק, למען יהיה הכותב ללעג ולצחוק, כי כל יודעו מאתמול שלשום, כראותו ’אני קהלת הייתי מלך’ ישרוק וישום, לאמר מה זה היה לפלוני ? אימתי לבש תכלת וארגמן ותולעת שני ? אין ספק כי נשתטה ובעתות שגעונו כתב הספר, כאשר יחלום המסכן והנה עשיר והוא יושב בתוך האפר . אז ראיתי ואשמח, כי מן הדרך הזאת החדשה הנה עתה תצמח, תשובה לשאלה גדולה ומבהלת, והיא מה טעם פעם אחת כתוב ’אמרה קהלת’, גם פעם אחר ’אמר הקהלת’ ? ולא הקדמת שד”ל לקהלת תקפ”א 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא