משנה ד (כז ע"ב שו' 34-25)

עמוד:497

כז ע "ב 25 - 43׀ 497 יחד עם חורגו נוצרת תבנית של שלוש שלשות + אחד, ואף זו תבנית מוכרת בספרות 13 חז"ל . 14 הניתוק שלנראה לי שהשיקולים הצורניים מכריעים לטובת האפשרות השנייה . 'בעל אמו' מהשלשה השנייה התאפשר כיוון שאין לו מקבילה בשלשה הראשונה . מבחינה עניינית בעל אמו מקביל לאביו, אלא שכאמור, פסול אביו לא נשנה במפורש במשנה . משום כך צירפה המשנה את בעל אמו לשני הפסולים מצד אשתו : חמיו ואגיסו . בין בעל אמו לבין חמיו יש דמיון ברור . שניהם מקבילים לאביו ( שלא נזכר במשנה ) , אלא שבעל אמו מייצג את בעלי קרובותיו, וחמיו מייצג את קרובי אשתו . לפסול חמיו המייצג את קרובי אשתו צירפה המשנה את גיסו . ב . האם פסולי המשנה הם פסולים הדדיים ? אילו היו הפסולים מצד הקרבה לאשתו מקבילים באופן מלא לפסולים מצד הקרבה לו, אזי היינו צריכים למצוא כאן את שתי השלשות הבאות : 1 . אחי אשתו ( כנגד אחיו ) , אחי אבי אשתו ( כנגד אחי אביו ) , ואחי אם אשתו ( כנגד אחי אמו ) . מגילות הבנויות כשלוש של שלוש שלוש, ראו ש' נאה, 'מבנהו וחלוקתו של מדרש תורת כוהנים : א . מגילות ( לקודיקולוגיה התלמודית הקדומה ) ', תרביץ סו ( התשנ"ז ) , עמ' 483 - ,515 וראו המובא להלן בשתי ההערות הבאות . 13 במשנה מגילה ד, א, נקבע שבשני וחמישי ובשבת במנחה קורין שלושה . במשנה ד שם נאמר שלא יפחתו לכל קורא משלושה פסוקים . על כך נאמר בירושלמי, מגילה פ"ד ה"ב, עה ע"א, 770 שו' 17 - 18 ( = תעניות פ"ד ה"ג, סח ע"ב, 729 שו' 19 - 20 ) : 'רב חונה אמר שלשה קרויות שבתורה לא יפחתו מעשרה פסוקים', ובבבלי מגילה כא ע"ב : 'תני רב שימי : אין פוחתין מעשרה פסוקין בבית הכנסת' . הרי לפנינו שלושה קוראים שכל אחד קורא לפחות שלושה פסוקים, ובין כולם קוראים לפחות עשרה פסוקים . במקום אחר אני מתכוון להראות שכל אחד משני השערים הראשונים של משנת מסכת נזיקין ( בבא קמא ובבא מציעא ) בנוי משלוש שלשות + אחד . תבנית זו מוכרת מן המקרא, והדוגמה המפורסמת ביותר היא עשר המכות על פי חלוקתו של ר' יהודה, דצ"ך עד"ש באח"ב, שלדעת מקצת ממפרשי המקרא מכוונת לפשוטו של הסיפור . יאיר זקוביץ הוסיף גם את הדוגמה מיחזקאל כח, יג, ששם נמנו תשעה מיני אבנים טובות בשלוש שלשות, כשבכל שלשה מחובר האיבר האחרון לקודמיו בווי"ו החיבור, ולאחריהם נוסף 'וזהב' . ראו י' זקוביץ, 'על שלשה . . . ועל ארבעה', ירושלים תשל"ט, עמ' 548 . תבנית זו היא בעצם תבנית משוכללת של הדגם 'שלושה וארבעה' שבו דן זקוביץ בספרו הנ"ל . 14 כהנא, ספרי זוטא דברים, עמ' 369 הע' ,10 מביא סיוע לחלוקה הקודמת ממשנה מכות ג, א, הבנויה לדעתו באופן דומה . כוונתו היא שאף שם מחולקים הלוקים לפי ההבחנה בין קרוביו לבין קרובי אישות, שכך שנינו שם : 'אלו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו, ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו, ועל הנדה' . אלא שיש לשים לב ששם החלוקה יוצרת שתי קבוצות של שלוש + אחד ( ברשימה שם נוספו חייבי מלקויות נוספים, אבל הם אינם פרטים של הכותרת 'הבא על' ) . ברשימה דומה במשנה כתובות ג, א, נשנו הנערות שיש להן קנס, ושם באות ארבע קבוצות של שלוש + אחד, עיינו שם . במשנה ב בכתובות שם, נשנו הנערות שאין להן קנס, והן מסודרות בשלוש קבוצות של שלוש שלוש .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר