|
|
עמוד:14
מודרניים ל - religion הוא אנכרוניזם . נתקלתי לאחרונה ממש בדוגמה מאלפת לתופעה זו . השתתפתי בכנס שבו הציג הדובר קטע טקסט של חת " ם סופר ובו מופיע המשפט הבא : " בכל כתבי חוקיהם ודתיהם ונימוסי מלכות וחכמות " . ברור לחלוטין מהקשר הדברים כי חת " ם סופר משתמש כאן במילה במשמעות של חוק אנושי של אומות העולם , מילה נרדפת לגמרי ל " חוק " ול " נימוס " . עדיין , אותו דובר תרגם את המשפט כך : " ]…[ for all its statutes and religious writings , and for all . the laws , manners and wisdoms of the kingdom " בכך לא רק שלא תרגם נכון את הטקסט , אלא גם זיהה את חת " ם סופר עם תפיסת דת המנוגדת לעמדתו השוללת לחלוטין את המשמעות המודרנית שהוקנתה למילה " דת " כ - . religion קורותיהן של המילים " דת " , " תורה " ו " נימוס " בשפה העברית , שהיו מילים נרדפות במידה רבה בתקופות מסוימות , ושל דרכי הקריאה המשתנות שלהן , ובמיוחד זו של המילה " דת " , הם דוגמה מובהקת לתופעה האמורה , ולסכנה הכרוכה בכשל האנכרוניזם . בתקופות שונות בהיסטוריה של התרבות היהודית הגדירו וקראו מילים אלה בדרכים שונות , ומינוני השימוש בהן השתנו . לא רק שהסימנים הלשוניים ומינון השימוש בהם השתנו במהלך ההיסטוריה , אלא שמשמעותם של המסומנים השתנתה לאורך הזמן בהשפעתן של התפתחויות תרבותיות והיסטוריות . דרכי הקריאה השונות של מילים אלו , במיוחד שינויי Two Faces of Religious Radicalism : Orthodoxy Zealotry and Holy' Sinning ' in Ninteenth – Century Hasidism in Hungary and Galicia , " The Journal of Religion , vol . 93 , 2013 , pp . 341 - 374 . המחבר מתרגם את הביטוי " שומרי הדת " ל : , “ Defenders of Religion " שם , עמ ' . 353 - 354 התרגום הנכון צ " ל : Defenders of the Law of the " "Torah . 8 ראו להלן פרק י " א , הע ' . 31 9 דוגמאות מובהקות נוספות לתופעה זו הן גלגולי המשמעות של מילים כמו " גוי " שסימן בעברית המקראית משמעות ניטרלית , ואפילו חיובית , של עם , כל עם , כולל עם ישראל , ואילו אחר כך קיבל משמעות של הלא - יהודים , בהקשר השלילי של המושג ; " אומה " שמשמעה בימי - הביניים , בעקבות הערבית , " קהילה דתית " , ואילו בתקופה המודרנית קיבלה משמעות של , nation ראו להלן פרק ח , סעיף , 3 פרק ט , הע ' ; 67 " מופת " שמשמעה המקראי נס , ובימי - הביניים קיבלה גם משמעות של הוכחה מדעית ; " הלצה " שבימי הביניים משמעה רטוריקה , ואילו בעברית המודרנית משמעה בדיחה , וכיוצא באלה .
|
|