תקציר

עמוד:9

תקציר חיבור זה מתמודד עם שתי סוגיות מרכזיות בהבנת הרעיון הדמוקרטי והצדקתו , ואגב כך עם האתגרים המרכזיים הרובצים לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית . הסוגיה הראשונה עניינה אפיון מהותו של הרעיון הדמוקרטי ככזה , כלומר ברמת הפשטה גבוהה מהקשר חברתי כזה או אחר שבו רעיון זה יכול להופיע . בעניין זה החיבור מפתח את הטענה שהרעיון הדמוקרטי מבטא בבסיסו הכרה במעמד , בבחינת , status של חבר הקבוצה הרלוונטית כשותף בהליך קבלת החלטות משותף על הנורמות המחייבות אותו עצמו כחלק מהשתייכותו לאותה קבוצה . הסוגיה השנייה מתמקדת בהצדקת הדמוקרטיה בהקשרה המדינתי — הטענה שעומדת במרכז הדיון היא שהסמכות הלגיטימית של ההליך הדמוקרטי ליצור החלטות מחייבות יכולה להימצא , אם בכלל , בעובדה שחברי הקהילה הפוליטית יוצרים במשותף החלטות אלו . על רקע האפיון וההצדקה האלה החיבור מגן על התפיסה שהבנה ראויה של הדמוקרטיה מחייבת את ראיית זכויות היסוד , או לפחות חלק חשוב מהן , כרכיב הכרחי במשטר הדמוקרטי ולא כהיבט חיצוני או זר לו . תפיסה זו של הקשר בין דמוקרטיה לזכויות יסוד מכירה בכך ששמירה על כבוד האדם של האזרח מתחייבת מן ההכרה בסמכותו הלגיטימית של ההליך הדמוקרטי . טענות נוספות הנובעות מתפיסה זו הן שדמוקרטיה מחייבת הכרה , פיתוח וחיזוק של אתיקה ואתוס של אחריות אזרחית בקרב כל חברי הקהילה הפוליטית , וכן שלביקורת שיפוטית של בית המשפט על מעשי חקיקה ומינהל יש הצדקה דמוקרטית חשובה . לבסוף החיבור עובר מהדיון הכללי לדיון קונקרטי בשני קשיים הרובצים לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית ומאיימים על האפשרות לראות בה ביטוי מוסדי לרעיון השלטון העצמי המשותף : בעיית המיעוט הקבוע ושלטון צבאי . הקושי הראשון משליך על האפשרות של חברי המיעוט הקבוע לזהות את עצמם כשותפי אמת בשלטון העצמי המשותף ; הקושי השני עניינו בסתירה המעשית והרעיונית בין תפיסת השלטון העצמי שלו שותפים כל הכפופים לו לבין שליטה על עם אחר שנשללת ממנו הזכות השווה לשלטון עצמי משותף .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא