|
|
עמוד:107
ובתחילת ספטמבר ירו ערביי סרפנד אל חיראב על המושבה ושרפו פרדסים של איכריה , אבל כשהתארגנו לתקיפת המושבה , בלמו אותם חיילי הצבא הבריטי . גם השמירה העצמית של התושבים הרימה את תרומתה לביטחון . ואף על פי כן רק נס הציל את נס ציונה במאורעות 9291 מגורלן של חולדה , שהועלתה באש , ושל חברון , שיהודיה נשחטו ובתיהם נהרסו ונשדדו , כפי שציין אבנר כהנוב בספרו על נס ציונה . בשוך המאורעות נשכח המתח עם השכנים הערבים וניצחה המציאות של דו קיום מעשי . משני צדי הכביש הוקמו בתי אבן . בצד המזרחי , הערבי , נבנו לאורך הכביש חנויות ובתי קפה בסגנון מזרחי , וניחוחות הפרות והירקות , התבלינים והקבב , השישליק והקפה השחור , נישאו בחלל האוויר על רקע קולות הגרמופונים והרוכלים . בעורף המבנים שלאורך הכביש התפתחה השכונה הערבית , שהוקמו בה , כאמור , מאות פחונים ואוהלים למגוריהם של הפועלים הערבים שבאו ממצרים , מן החורן ומהרי חברון וכן של הבדווים שבאו מן הנגב . ביניהם צצו בתי אבן גדולים , מוקפים חצרות . התפתחות זו הדאיגה מאוד את פרנסי המושבה . כל עוד היו הדברים אמורים במגורים ארעיים , באוהלים ובפחונים , ניחא . אבל בנייני האבן יצרו מציאות חדשה של יישוב ערבי צמוד למושבה . במאמץ עליון של גיוס כספים וניהול משא ומתן סודי עם בעלי הקרקעות הערבים , נקנתה רצועת האדמה לאורך הכביש הראשי ( מתחנת " אגד " המרכזית ועד לרחוב הבנים ) , ובכך נחסמה התפתחותה של השכונה הערבית צפונה . פעולה זו בוצעה ביזמתו של המוחיתאר וראש הוועד , ירמיהו בוקסר . מועצת פועלי נס ציונה קנתה מפיקי ' א ומאיכרי המושבה כתשעה עשר דונם והקימה את שכונת הפועלים א , שנועדה לשנים עשר בתי אב ; תשעים ושישה דונם קנתה חברה בת של " חברת עובדים " שנוסדה כדי לסייע להתיישבות פועלים , חברת " ניר " , והקימה את שכונת הפועלים ב , שבה נבנו בתים לארבעים בתי אב . רכישת קרקעות זו לעומק השטח מזרחה , תחמה את גבול השכונה הערבית צפונה ומזרחה . פרדס אבג רחמה ( למעלה ) ומחנה אוהלים בדורם
|
עיריית נס ציונה
|