|
|
עמוד:9
הצליחו להשתלב במהירות במערכת-החינוך לאחר הפינוי ולהשתקם , הרי לגבי תלמידי חבל-עזה , שמנו אלפים אחדים – כשלה המדינה במשימה כל השנים . למעשה , רק בשנת , 2010 חמש שנים אחרי הפינוי – חלה תמורה והאצה בשיקומם . ההסבר המרכזי להבדל נעוץ בעובדה , שבטיפול בשיקומם החינוכי של ילדי צפון-השומרון , מיד עם הפינוי – טיפלו הוריהם , ואילו בתלמידי חבל-עזה טיפלה המערכת הממלכתית . בעריכת המחקר ניצבנו לפני בעיה מתודולוגית . היה עלינו להחליט אילו מהאירועים ההיסטוריים , מאז כינונו של גוש-קטיף , רלוונטיים לנושא . כמו-כן , היה עלינו לקבוע כיצד להציג את הדיון לפני הקורא : האם לנקוט דרך של סקירה כרונולוגית , המשקפת את " הסיפור , " או למקד את הדיון בסוגיות המרכזיות , שהשתלשלו מהמעשים והמחדלים של המעורבים ב " סאגה " זו . הפרקים שלהלן כתובים על-פי סדר כרונולוגי , החל בעקרונות האסטרטגיים , הביטחוניים והמדיניים , שהיו המסד , שעליו נשענו ממשלות-ישראל בהקימן את היישובים בחבל-עזה , לאחר מלחמת ששת-הימים וכלה – בניסיונות להעריך מדוע מתמשך תהליך שיקומם של המתנחלים , ובכללם – שיקומם החינוכי-נפשי של התלמידים ובני-הנוער , שנעקרו מבתיהם למעלה משבע שנים מאז הפינוי , ועדיין לא הסתיים עם עריכת מחקר זה . המחקר משלב בין גישות היסטוריות אחדות : א . " הגישה של ההיסטוריה הנרטיבית , " הדנה בקהילות המתנחלים מההיבט החברתי-אידאולוגי – נוכח מעשיה ומחדליה של ממשלתו של אריאל שרון ויחסה של החברה הישראלית לתכניתההתנתקות החד-צדדית . ב . " הגישה של ההיסטוריה של המבנים , " הדנה בהתנהלות של משרדי הממשלה והמערכות הבירוקרטיות והרגולטוריות שעסקו בהיבטיה השונים של תכנית-ההתנתקות ובשיקום העקורים , ובכללם – התלמידים ובני-הנוער . ג . " הגישה של ההיסטוריה של המנטליות , " המבקשת לבדוק את השבר , שפקד את קהילות המתנחלים , בהופכם מ " חלוצים ומגשימים " ל " נטל על החברה הישראלית . " תכליתו של המחקר לערוך מחקר משווה של התאוריות והדעות של חוגים שונים ביחס לתכניתההתנתקות החד-צדדית : להעריך מה היה התהליך שהוביל לגיבושה של התכנית ; כיצד נערכו לקראת ביצועה – לפינוי ולשיקום ; מה היו השלכותיה בסוגיות-יסוד , הנוגעות לקיומה של מדינת-ישראל , לאופייה הדמוקרטי , לפגיעה בקונצנזוס הלאומי ובהעמקת-השבר בין חלקי העם ; ובעיקר – השלכותיה על עתידם של העקורים ; להעריך האם היה המהלך , על רקע תקופתו , חלק ממדיניות בעלת-חזון ומעוף , כורח-המציאות , הצלחה או כישלון ?; לבדוק האם תגובתם של מתנחלי חבל-עזה וצפוןהשומרון לתכנית-ההתנתקות הייתה אחידה , לאמור דחייתה על הסף – תוך כדי ניהול " מאבק רצוף " ( אלים ?( ללא פשרות במגמה לגרום לביטולה ?; לבחון האם היה נתק מוחלט בין המתנחלים לרשויות הממשלתיות – כחלק מאסטרטגית המאבק של המתנחלים נגד התכנית ( כמובן , בכך טמון ההסבר להתארכותו ול " קלקולים " הרבים , שאירעו בתהליך שיקומם (?; להעריך את ההתארגנות , ואת
|
|