|
|
עמוד:36
אוויר מתקדמים בקו התעלה ורכישת טילי קרקע - קרקע מסוג סקאד , שבאותה תקופה לא ידענו את מהותם הממשית . כשהעליתי את ההשערות בפני הממונה עליי הוא זלזל באומרו , " הטילים הם בסה"כ ארטילריה לטווח ארוך . " עצה שנייה : להאיר נקודות חשוכות איש מחקר מנוסה שם לב לנושאים שאינם מכוסים על ידי מערכת המחקר , או שזוכים לתשומת לב שולית ומועטה . בהקשר זה כבר הזכרתי את המניעים להקמת מדור האסלאם הפונדמנטליסטי . אך מעניין יותר הוא הנושא הפלסטיני , שהוזכר אך ורק בהקשר הבין - ערבי ולא זכה למדור יחודי . בשנת , 1964 ישראל היתה ממוקדת , בין השאר , בפעילות הערבית סביב פרשת הטיית מקורות הירדן , לרבות הקמת מפקדה ערבית מאוחדת . שירתי אז כראש המדור המדיני של סוריה , לבנון והנושאים הבין - ערביים . באותה שנה התקבלה ידיעה על הקמתו של ארגון פלסטיני בשם " תנועת שחרור פלסטין . " בראשי תיבות ערביות חת"פ שמשמעו , בין השאר , מוות . הידיעה כובדה מבחינתי בכתיבת נייר אינפורמטיבי על התנועה , מגמותיה וכוונותיה . בראשית 1965 בוצע פיגוע פח"ע הראשון בצפון , ומיד זה נקשר במוחי עם התנועה הנזכרת . גם על כך כתבתי נייר שבעקבותיו זומנתי לרמטכ"ל דאז , יצחק רבין , להסברים נוספים . לאחר מכן הופרד הנושא הפלסטיני וזכה למעמד משלו . ברור מדוגמאות של הפעילויות הפונדמנטליסטיות והפלסטיניות , כי איש המחקר לא יכול להיות מוגבל מחשבתית אך ורק לתחום הספציפי שעליו הוא מופקד . תכונה מחקרית זו עשויה להיות חשובה גם בתחומים אחרים בעתיד . בתפקידיי במחקר תמיד הייתי שונה , מעין נטע זר , על היותי אזרח במסגרת צבאית . כיום אני משוכנע כי באמ"ן היתה נטייה לזלזל בהערכותיי משום שלא "הבינותי , " לדעתם , את כובד וחשיבות הנושא הצבאי . רבים מהקצינים חשבו שהערכותיי לא הביאו בחשבון את המשקל הגדול של העוצמה והיכולת ( מאזן אסטרטגי ) לעומת הרצון ( שאיפות . ( כמובן שאינני מסכים להנחה שכזו . ברור שראש המדור המדיני חייב לגבש תמונה אסטרטגית , שאחד ממרכיביה הוא בהכרח עוצמת האויב ויכולתיו . כיום אני רואה בכך חלק ממסכת דון - קישוטית , שנלחמתי בטחנות קצינים שלא האמינו להערכותיי . אני ממליץ שכל המדורים המדיניים באמ"ן יאוישו באנשי צבא , כדי למנוע הישנות מצב כמו שלי , כשכוניתי אלרמיסט . חשוב שקצין המיועד למחקר יעבור קורס ממושך להכשרתו . ידוע לי שקמ"ן קרבי עובר קורסים מיוחדים , אבל לא איש המחקר עצה שלישית : קורס מקיף איני יודע כיצד מתבצעת היום הכשרת קצין מחקר , וייתכן שדבריי כבר מיושמים . כמו כל קצין חיילי , חשוב שקצין המיועד למחקר יעבור קורס ממושך להכשרתו . ידוע לי שקמ"ן קרבי עובר קורסים מיוחדים , אבל לא איש המחקר . קורס המחקר שאני רואה בעיני רוחי כולל : א . ידע השפה - בעבר ניסה אמ"ן להרחיב את לימוד השפה הערבית בבית הספר . זאת נוכח התמעטות יודעי השפה עולי ארצות ערב , שהדור השני שלהם אינם דוברים ולו מעט משפת המקור של הוריהם . כמובן שזה קיים בהכשרת אנשי חצב ויחידות אחרות בחיל , אך כפי שהדגשתי קודם , ראש מדור מדיני אמור לדעת שפת יריבו ועגתו ברמה טובה ולא סבירה בלבד . גם קציני השטח בשב"כ עוברים השתלמויות ארוכות לצרכי עבודתם . ב . בקיאות במהות המשטר – ידע נרחב בחברה ובכלכלה של נושא המחקר . לא להסתפק במה ששומעים בהרצאות , אלא קריאה ישירה בספרים ובעיתונים של נושאי המחקר . ג . קשרי חוץ – הכרה של מדינת היעד ויחסה אל המדינות סביבה . לימוד כזה מגביר את הסקרנות האינטלקטואלית לגבי מה עשוי לקרות בהינתן שינוי אצל שכני היעד . ד . תרגילים בתיאורית המחקר - היקשים ותרגולם , כדי להדגיש את המסקנה הנכונה מאירוע מסוים וכיצד להתייחס לסוגי הידיעות ולמהימנות המקורות . על קורס המחקר חייב להיות ארוך דיו ללימוד מקיף של השפה , שלה תוקדש מחצית הזמן . ברור שיהיו יוצאים מהכלל , עקב הכשרה או השכלה שהצטיידו בהם קודם לכן . ולהדגשה חוזרת : חשוב מכל לקצין המחקר - ידיעת השפה והתרבות של היריב אותו הוא חוקר . תמיד ניסיתי לנעול את נעלי היריב ולהעריך מה הייתי עושה אילו הייתי במקומו לאור הנתונים הקיימים פסל בדמותו של נגיב מחפוז בקהיר . סיפור אלגורי שפרסם סייע לזהות את המצוקה במצרים בעת ההיא
|
|