|
|
עמוד:7
מבוא לאחר מלחמת השחרור הותרה המתיחות הרעיונית והרגשית , שפיעמה את היישוב היהודי בארץ ישראל , והספרות העברית הצעירה במדינת ישראל נתפסה למעין חלל ריק שניבא לא טובות . נותקו , כביכול , כל הקשרים בין ספרות זו ובין ספרות הדורות הקודמים לה , והשירה והםיפורת והביקורת של הדור הצעיר כמו נשארו ללא שורש בעבר וללא חזון לעתיד . ספרות ' התחייה' של העשורים האחרונים של המאה התשע עשרה ושל שני העשירים הראשונים של המאה העשרים נקלטה לנוער העברי בארץ בראשית שנות החמישים כשקועה באיזה עבר רחוק , 'גלותי' ו'ציוני , ' ואין כל קשר בינה ובין צרכיו האמנו תיים םפרותיים של 'הדור החדש . ' אך השירה האכספרסיוניסטית והםימב 1 ליסטית של שנות העשרים והשלושים , ששינתה הרבה ערכים אסתיטיים ביצירה הפיוטית העברית — שירתם של אורי צבי גרינברג ואברהם שלונסקי ויצחק למדן וש . שלום — שוב לא משכה את לבו של הדור הספרותי הצעיר , שהיה הולך ומשיר מעל גבו כל מיני 'קליפות' של אידיאולוגיות לאומיות או חבר תיות או הומאניסטיות . דור זה נרתע מפני החולין היום יומיים האפורים , שהתחילו מהלכים בארץ והשיבו עליו מן השיממון האופייני כיום לחוגי נוער רחבים מאוד בארצות העולם המערבי . לא זו אף זו , השירה והסיפורת שנוצרו בארץ מעוצם המתיחות של מלחמת השחרור והקמת המדינה , ובשעתם שימשו מבע פורקני לדור הצעיר הלוחם , נראו עכשיו קלושים למדי מבחינתם
|
|