|
|
עמוד:9
שמניחים חוקרי קירקגור , מעצב , עד כמה שהדבר נשמע מחר , פילוסופיות קירקגוריאניות שונות . לאור זאת , מן ההכרח לקיים דיון מפורש בסוגיה זו . ואכן , פרק ד שבחל ק הראשון מוקדש לדיון בשאלה המתודולוגית , כשהטעם למיקומו של הפרק שם ולא בראשית הספר יוסבר במקומו . עניין נוסף שיש להתעכב עליו אומר , שכיוון שהטקסט הקירקגוריאני , כמו גם חיי קירקגור עצמו , עמוסים בפרשנויות מסועפות שבאמצעותן קוראים את הטקסט ואף מבינים את חיי קירקגור , דומה שאין דרך להתקרב להבנת הגותו של קירקגור שלא באמצעות ההתמודדות עם המסורות הפרשניות הללו . חשיבותה של התמודדות זו נעוץ בכך , שהיא זו אשר מאפשרת , בסופו של דבר , חידוד והבהרה של העמדה הקירקגוריאנית עצמה . שכן , רובן הגדול של המסורות הפרשניות צומחות בתוך האופקים ונקודות המבט השונים שהטקסט הקירקגוריאני המורכב מאפשר . דווקא ההתמודדות עם הפרשנות המסועפת מאפשרת , בסופו של דבר , חדירה אל היצירה הקירקגוריאנית מבפנים . בלעדי התמודדות זו , תהיה הצגתה של היצירה הקירקגוריאנית תמימה משהו , ולא תביא בחשבון אפשרויות קריאה והבנה נוספות שיצירה מורכבת זו מעלה . חיבור זה , המיועד לגשת אל היצירה הקירקגוריאנית עצמה , עושה זאת לפיכך , תוך התמודדות מתמדת עם אפשרויות הבנה שונות . ומכאן ריבוי ההתייחסות לספרות המחקר . ולבסוף , הערה הנוגעת למונח . בספר זה אשתמש במונח 'אקסיסטנציה' פעמים רבות . מונח זה מהווה אחד ממונחי היסוד של קירקגור וספרות רבה נכתבה אודותיו ' . מבחינת ספר זה , המונח מציין , בדרך כלל , את הקיום הקונקרטי של האדם , קיום שאינו בר מיצוי במסגרת המונח המסורתי 'סובייקט . ' כפי שנראה ( להלן , פרק ג , ( לקיום הקונקרטי יש סטרוקטורה אונטולוגיה אופיינית , ולפיכך , המונח עשוי לעתים להתייחס בצורה מובהקת לסטרוקטורה זו . ספר זה מהווה הזמנה מחודשת להתמודדות עם עולם רוחני עשיר , עולם שלעתים נעשה זר לעיסוק הפילוסופי המודרני . תקוותי שיהווה אתגר רוחני אמיתי . לאיש הרוח כמו גם לפילוסוף המקצועי . ראה למשל , קולינס , 1965 עמ' ; 147 ווישוגרד , 1954 עמ' ; 27-26 פרייס , 1963 עמ' ; 111-98 ג'והנסון , 1972 עמ' ; 97-73 אלרוד , 1975 עמ' , 22-20 ולהלן פרק ג .
|
|