אשקלון: אכלוס המרחב הנטוש ותכנונה של עיר פיתוח מוקדמת

ארנון גולן מבוא תוצאתה המרחבית המרכזית של מלחמת העצמאות היתה שינוי כולל במערך היישובי של ארץ ישראל המנדטורית , בעיקר באוורים שנכללו בתחומה של מדינת ישראל . ערים , עיירות וכפרים נותרו כמעט ריקים מאדם עם נטישתה של אוכלוסייה ערבית 2 בת למעלה מ 600 אלף נפש את מקומות מגוריה . בד בבד עם תהליך הנטישה הערבית הוחל באכלוסו של המרחב הנטוש באוכלוסייה יהודית . תחילה היו אלו אלפי פליטי מלחמת העצמאות מיישובים יהודיים ותיקים , ואחר כך , בעיקר מקיץ 1948 ועד לשלהי , 1951 מהגרים יהודים שהגיעו מחוץ לתחומיה של הארץ . מספרם של אלו , 3 העולים החדשים שהגיעו במסגרת 'העלייה ההמונית , ' היה כ 700 אלף . פליטי המלחמה ורבים מקרב העולים שהגיעו לארץ עד לראשית 1950 שוכנו במבנים שנטשו הערבים , בעיקר באזורים עירוניים . הקצאת המבנים והשטחים הנטושים שנועדו לאכלוס נעשתה על ידי משרדי הממשלה , מוסדות התנועה הציונית , מוסדות סקטוריאליים כגון ההסתדרות הכללית של העובדים , ורשויות מקומיות . מרבית השטח שאוכלס היה שכונות עירוניות בשלוש הערים הגדולות ועיירות . 1 מספרם של היישובים שהוגדרו כערי פיתוח והוקמו בעשור הראשון לקיומה של מ...  אל הספר