משנה ט

בעשרין וחמשה ביה אתנטילו בני דימוסנאי מיהודה ומירושלם . [ תרגום ] בעשרים וחמישה בו ( בסיון ) הסתלקו גובי המכס מיהודה ומירושלים גמרא . 'כשבאו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה , ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנעניים ומצרים , אמרו : מי ילך וידון עמהם ז אמר להם גביהא בן פסיסא שו ער הבית לחכמים : תנו לי רשות אני אלך ואדון עמהם . אמרו לו הזהר שלא תחלוט את ישראל . אמר להם : אלך ואדון עמהם , אם נצחתים יאמרו תורתו של ישראל נצח תנו , אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם . נתנו לו חכמים רשות , הלך ודן עמהם . אמדו ישמעאלים : כתוב בתורה ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ואנו מזרעו של אברהם , שישמעאל בן אברהם , ונחלוק עמכם . השיב להם גביהא בן פםיסא : כלום אתם מביאים לי ראיה אלא מן התורה אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה . כתוב בתורה : ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות , וכתוב בתורה : ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק . ברחו להם . כנעניים אמרו : ארץ כנען שלנו היא שכן כתוב בתורה , ארץ כנען לגבולותיה . אמר להם גביהא בן פםיסא : וכי יש גזר דין שמקצתו בטל ומקצתו קיים' הרי כ...  אל הספר
מוסד ביאליק