בולטות האידאולוגיה בחברה היישובית רבים מחוקרי התנועה הציונית ותולדות היישוב נוטים לשים את הדגש בעבודתם על עמדות ומחלוקות אידאולוגיות ועל התמורות שחלו במרוצת השנים בעמדות האידאולוגיות של הזרמים השונים בתנועה הציונית . כך מצטיירות לעתים בעבודות אלה תולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי כדמות המגשימה מערכת רעיונות , כשהעיסוק בהתפתחויות פוליטיות ומוסדיות מתמקד במתח שבין תביעותיה של האידאולוגיה לגבולותיה של ההגשמה . גישה זו , אף על פי שהיא לוקה בחד צדדיות מסוימת , משקפת את מקומה המרכזי של האידאולוגיה בתודעת האליטות הפוליטיות ביישוב . תולדות היישוב כרוכות היו בדיון אידאולוגי אינטנסיבי , והמבחן האידאולוגי נתפס כקנה מידה לגיטימי להצלחה או כישלון במימוש יעדים פוליטיים הכוללים גם יעדים לזמן קצר . אולם גם העיסוק המרובה באידאולוגיה אינו ממצה את בולטותה בתהליך ההתיישבות היהודית בארץ ישראל . בולטות זו קשורה גם בהכרה שהחברה היישובית , בבחינת קולקטיב בעל זהות משלו , קמה מכוח דחף אידאולוגי . ההגירה הציונית לארץ נבעה ממניעים אידאולוגיים . הנטייה להתבדלות של היישוב עד כדי הפיכתו למסגרת חברתית אוטונומית נק...
אל הספר