העובדה שבמקום לתקוף את הטענה הפוליטית מעדיף שמעונוביץ לתקוף את הסמכות המעניקה לה תוקף , קשורה הדוקות לסיטואציה הכללית של תהליכי פוליטיזציה ספרותית ותרבותית ההולכת ומחריפה . כסאטיריקן , שמעונוביץ חש כי חל ערעור ניכר בעוצמת המשאבים הסמליים , במיוחד הספרותיים , של המחנה הפוליטי שעמו הוא נמנה . ראשית ההתנוונות וערעור התוקף של 'שירת העבודה' האידיאולוגית הפכו את תחבולות היסוד הפואטיות של יריביה הספרותיים , ובראשה הפרסונה של הנביא , לצומת רגיש של עוצמה סמלית , המגבירה סביבה גם את הצורך בהתמודדות ספרותית . התזוזה אל הלמפון הספרותי היא , אם כן , ביטוי צפוי של החרפת המאבק הפוליטי . הטון הפסימי של הסאטירה , הבאה להתריע ולהלעיג יותר מאשר לשכנע ולשנות עמדות , מוביל אותה , באמצעות הלמפון , להתמודדות עם הנחות היסוד הספרותיות והרוחניות — יותר מאשר לגילוייו המוחשיים של עוול מוסרי ופוליטי . הלמפון מאפשר לסאטיריקן לשחרר את האנרגיה הסאטירית הארסית והפסימית שלו מזה , ולהתאים עצמו לסיטואציה הפוליטית ההולכת ומתקטבת ומאבדת את רגישותה לניואנסים מזה . הפילטר של המערכת הספרותית מקנה כאן לעימות הפוליטי אפשרויות ת...
אל הספר