פרק עשרים וחמישה מסירת ברכת אברהם ליעקב

א . ברכת יצחק השנייה - הנהגת שם אלהים של הבריאה אחרי שציוותה רבקה על יעקב לברוח חרנה מחמת עשו , היא התלוננה באוזני יצחק על נשות עשו . אחר כך מסר יצחק ליעקב הוראות הנוגעות לנישואיו וגם בירך אותו : כ"ז , מו - כ"ח , ד ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח ir , a אשה מבנות חת כאלה מבנות האלץ למה לי חיים . ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר ל 1 לא תקח אשה מבנות כנען . קום לך פזינה 1 < רם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך . ואל שדי יברך אתך ויפלך וילןך והיית לקהל עמים . ויתן לך את בלכת אברהם לך ולזרעך אתך ללשתך את ארץ מגריך ^ קזר נתן אלהים לאברהם . מקובל לומר שרבקה דיברה עם יצחק 'דרך . 'חכמה היא לא רצתה לגלות לו שעשו זומם להרוג את יעקב , ולפיכך השפיעה עליו לשלוח את יעקב מסיבה אחרת . אולם בכך רק הוסבר תוכן דבריה של רבקה , שאינם עולים בקנה אחד עם הנאמר בפרשה הקודמת . אך עדיין לא הוסבר עצם הצורך בפנייתה אל יצחק , שבן פנייה זו נראית מיותרת - הן מצד רבקה והן מצד יצחק . שהרי רבקה הערימה זה עתה על יצחק והעבירה את הברכות מעשו ליעקב - בלי לבקש את הסכמת יצחק להעברה ...  אל הספר
תבונות