חייו

ג'ורדאנו ברונו נולד n Nola שבקרבת נאפולי ב ' 1548 והועלה על המוקד ברומא ב . 1600 בהיותו בן 17 שנה נתקבל למסדר הדומיניקני בנאפולי . ( 1565 ) ב 2 ד 15 הוסמך לכמורה וב 1575 קיבל את דרגת Licenza-n בתיאולוגיה . על אף הצטיינותו בלימודים התייחסו אליו הממונים עליו בחשד בגלל עיסוקו במקצועות שונים של המדע . פעמיים הועמד במנזר בפני חקירה . האשמות חדשות של כפירה הכריחוהו לברוח מן המנזר לרומא . ( 1576 ) בשהותו שם נתקל באחד ממתנגדיו שבמנזר והש ליכו אל מי הנהר " שוב נפתחה נגדו חקירה , הוא ברח והסיר מעליו את הלבוש הדומיניקני . הלך לג'יניבה הקאלווינית , וכדי שיוכל לישב שם קיבל עליו את הדת הקאלווינית פרוטסטאנטית . אך בגלל התנגדותו לאריםטו היו לו גם שם קשיים מצד הרשויות ונאלץ לעזוב . הוא הרצה הרצאות בטולוז ולאחר מכן בפאריס , אף ניתן לו להתמנות שם לפרופיסור , אלא שסירובו להשתתף במיסה בכנסייה מנע ממנו את המינוי . מלך צרפת אנרי השלישי נטה לו חסד בגלל עבודתו בשדה תורת הזיכרון , י ברונו כתב שם ספר על אמנות הזיכרון De umbris ideamm ( על הצללים של 1 פרט זה מוזכר על ידי L . Cicuttini בספרו G . Bruno , Mil...  אל הספר