3 . 0 בפרק השני תיארנו את המנגנון שהקלט שלו הוא שורש ומשקל , והפלט — מילה , העוברת לעיתים אל המילון . מנגנון זה הוא טבלת שורש-משקל . ראינו שיש גם שימוש אחר לטבלה , והוא ליחס באמצעותה שורש ומשקל למילה הקיימת במילון . ( 2 . 2 . 2 ) אולם עיון במילון יפגישנו עם המוני מילים שלא נוכל למצוא להן שום משבצת מתאימה בטבלה , היינו שלא נוכל ליחס להן לא שורש ולא משקל . מהו , למשל , השורש של פסנתר או בסתן מכאן , ושל מלות השימוש הקצרות ו , ב , ל , ה ודומיהן מכאן ? יתר על כן , מהו השורש של , nto פה , פ י ה , זה , או גם אל , מן , אח , יד , אב ? 3 . 1 שלבים בגישה המסורתית 3 . 1 . 0 בראשית התייסרות חוכמת הדקדוק העברי בימי הביניים , במאה התשיעית ובמאה העשירית , לא נראתה כאן כל בעיה , ושתי סיבות לכך . קודם כול , 'שורש' נתפס אז כמושג נפרד ובלתי תלוי ב'משקל' ( והשווה . ( 2 . 5 . 6 שנית , וזה החשוב יותר לענייננו כאן . 'שורש' לא היה חייב לפי השקפת חכמי הלשון להכיל שלושה עיצורים לפחות . 3 . 1 . 1 באותם הימים פירושו של המושג 'שורש' היה פשוט למדי : האותיות המופיעות דרך קבע בכל צורותיה של המילה נחשבו ל'שורש' שלה ....
אל הספר