אריה גראבויס מאז ראשית הצליינות הנוצרית במאה הרביעית , שימשה יריחו מוקד לביקורי עולי הר גל . בין אם מגמת פניהם היתה מקום הטבילה בירדן , מנזר הקרנטל או ים המלח - הם ביקרו ביריחו , התרשמו מיופיה ומפוריותה , וגילו עניין בעברה המקראי של העיר הראשונה שנכבשה ע"י בני ישראל . זכר למאורע זה , שבמרכזו נפילתן המופלאה של החומות , הותיר עליהם רושם עמוק , והיה לנושא שכיח בספרות ימי הביניים ובהטפות הדתיות . עניין מיוחד גילו עולי הרגל במעיין אלישע , לו ייחסו את מקור פוריותה של יריחו וסביבתה שעמדו בניגוד כה רב לשממה שמסביב . במאה הרביעית היתה יריחו עיר חרבה שמנתה רק בתים ספורים . הנוסע מבורדו ( 333 ) היה הצליין הנוצרי הראשון שציין כי "מעיין אלישע נובע בעיר . " הוא רומז בכך על המסורת שרווחה בקרב נוצרי א"י , ש"העבירה" אח יריחו הקדומה מהתל ( תל א-סולטאן ) אל המישור , במקום שהתפתחה יריחו של ימי- הביניים . עוד מציין הנוסע מבורדו את "מקום ביתה של רחב הזונה , " בו "נתנה מקלט למרגלים של יהושע בן נון" שיוחס לאחד המבנים שהיו בזמנו ביריחו . תאור זה זכה להדים נרחבים באירופה , והועתק לא אחת , בשינוי נוסח . במאה השמ...
אל הספר