מן האמור במלכים ב כד , יב , טו , ומן הכרוניקה הבבלית שהובאה לעיל אנו למדים , שיהויכין הובא לבבל בשנתו השביעית של נבוכדנאצר , יחד עם אמו , נשיו ופמלייתו - במעמד של שבוי מלחמה . ירמיהו בנבואת הפורענות שלו מכנה את יהויכין "ערירי , גבר לא יצלח בימיו" ( כב , ל . ( אין ללמוד מכתוב זה שהמלך הצעיר היה חשוך בנים , שהרי לפי רשימת היחס בדברי הימים א ג , יז-יט , נולדו לו שמונה ( ויש אומרים שבעה ) בנים , וזרבבל בן שאלתיאל , מראשי העולים מגלות בבל , היה מצאצאיו ( עזרא ג , ב , ח ; יב , א ועוד . ( כוונתו של ירמיהו היתה אל נכון , ש"לא יצלח מזרעו ( של יהויכין ) איש ישב על כסא ךוד ומשל עוד ביהודה" ( פסוק ל . ( ייתכן שאחדים מבני יהויכין נולדו עוד לפני צאתו לבבל , שהרי ירמיהו מקונן : "מדוע הוטלו הוא וזרעו והש לכו על הארץ אשר לא 7 > ע " ! ( פסוק כח . ( מכל מקום , המלך וחמישה מבניו נזכרים בתעודות אדמיניסטראטיביות מבבל , שאחת מהן נכתבה בשנתו השלוש עשרה של נבוכדנאצר 592 ) לפה"ס , ( כלומר : בשנה השישית לגלות יהויכין . אלו הן ארבע תעודות , שבהן נרשמו הקצבות מזון , בעיקר שמן ושעורים , שהונפקו מאוצר המלך אחת לחוד...
אל הספר