[ ינ ] ועבדתם שם את אלהים אחרים . התפיסה , שעבודת אלילים אינה רק חטא , אלא גם עונש , מובעת בכמה כתובים במקרא . במיוחד ראוי להזכיר את הכתוב בפרשת הקללות בספר דברים כח , שיש זיקה בינה לבין מספר קטעים בספר ירמיה . בפסוק לו נאמר שם : "יולך ה' אתף ואת מלכף אשר תקים עליף אל גוי אשר לא יךעת אתה ואבתיף ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן . " [ יה"פ ] [ יד ] חי ה ' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים . יציאת מצרים נזכרת בספר ירמיה יותר מבכל ספר נבואה אחר , וזאת בשני הקשרים עיקריים : האחד הוא מאורע בעבר , שקבע לנצח את אופי מערכת היחסים בין ה' לישראל - יחסי ברית שנכרתה ביציאת מצרים ( ראה , למשל , יא , א-ח . ( ההקשר השני הוא מאורע של ישועה , המלמד על הגאולה המובטחת לישראל בעתיד . בפסוק שלפנינו נזכרת יציאת מצרים בהקשר השני . מתברר שבתקופת הגלות נוצרה בעם זהות בין שעבוד מצרים לבין שעבוד בבל , והתפתחה ההשוואה בין הגאולה ממצרים - מאורע שכבר התרחש - לבין הגאולה מבבל , שעתידה להתרחש כמקווה . בפרקי הנחמה בישעיה מ-סו מודגשת שוב השוואה זו . יש איפוא מקום לשער , שפסוקים יד-טו בפרק שלפנינו נאמרו לאחר
אל הספר