לקבוצת נבואות המקדש ז , א - ח , ג הוצמד מחזור של '' שירי חורבן , " או שירים על הנוי מצפון ( ח , ד-ט , כה . ( הללו דומים מאוד בתוכנם , בסגנונם ובסגולותיהם הספרותיות לשירי המחזור הקודם מסוג זה ( ד , ה - ו , ל , ( ומסתבר ששתי הקבוצות שייכות לאותו אופק כרונולוגי בפעולתו של הנביא . ואלו הן היחידות הספרותיות המסתמנות במחזור זה : ח , ד-יב ; ח , יג-כג ; ט , א-י ; ט , יא-טו ; ט , טז-כא . לאחר מכן באים עוד שני קטעים קצרים , שצורפו לכאן.- האחד ( ט , כב-כג ) טבוע בחותמה של ספרות החוכמה , והשני ( ט , כד-כה ) נבואת פורענות מיוחדת במינה על שכני ישראל . ? גם השירים שבמחזור זה ( למעט שני הקטעים הקצרים שבסוף פרק ט , ( כמוהם כשירים שבמחזור הקודם , מבוססים ככל הנראה על ההנחה , שהאויב המחריב יבוא מן הצפון . בשיר השני שבמחזור זה ניתן לכך ביטוי מפורש : "מדן נשמע נחרת סוסיו" ( ח , טז , ( ומסתבר שגם השירים האחרים המובאים כאן שותפים להרגשה זו , אף אם אין היא מגעת לכדי היגד מילולי גלוי . גם במחזור זה , בדומה למחזור הקודם , החורבן המתקרב מנומק במיוחד על ידי קלקלה מוסרית חברתית שהנביא מבחין בעם ( ראה ח , ה-ז ; ט ...
אל הספר