בפסוקים א-טז באה שוב נבואה , שבראשה תאריך : בשתי עשרה שנה לגלות יהויכין ( יש גרסה אחרת בכתבי יד עבריים ובשבעים : בעשתי עשרה שנה . ( גם נבואה זו , כקודמותיה , מכוונת אל פרעה מלך מצרים , וכמו בפרק כט חוזר בה הדימוי של פרעה לתנין . אך בעוד שבפרק כט מוקדש קטע ארוך לחטא גאוותו של פרעה , הרי כאן בא תיאור חטאו בפסוק אחד : "ותךלח מים 3 ל { ליך ותלפס נסרותם" ( ב . ( מן הסתם נרמז כאן לחטא פרעה כנגד שאר העמים משום גאוותו על היאור ועל ארצו ? . הפירוש בדבר חטא פרעה כנגד העמים מתאשר מן האמור ברוב פסקאות הנבואה על יחס הגויים לעונשו של פרעה . קטע העונש מנוסח בהתאם לדימויו של פרעה לתנין : " ופרשתי גגק י יף את לשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחךמי" ( ג . ( לפי הנוסח הנתון , יש לאל עצמו תפקיד בהענשת פרעה , ולצד האל משתתף "קהל עמים לבים , " המסייע לו במלאכת הענישה . גם בהמשך מופיע האל כמעניש : "ונטשתיך ... אטילף והשכבתי ^ קי יך כל עוף השמים" ( ד . ( בחלק מנבואות הגויים האל הוא המעניש , ובאחרות בא העונש בידי אויב . בדומה לזה , בנבואה הנוכחית מצויים שלושה תיאורי עונש : בקצתם האל הוא המ עניש את מצרים ; או : "קהל...
אל הספר