בפרק יט הובאו שתי קינות , שנושאן גורלם הטראגי של הגבירה , חמוטל בת ירמןהו , אשת יאשיהו מלך יהודה , ושל בניה , יהואחז וצדקיהו , שהוסרו מכס מלכותם והוגלו מאדמת ישראל . בהכללה מסמלת האם את גורל בית דוד וממלכת יהודה שקרשו תחתם , ונפילתם גררה חורבן וגלות . ? בקינה הראשונה ( א-ט ) נמשלת האם ללביאה המגדלת את גוריה לכפירים רבי עוצמה , אולם שני הכפירים נלכדים בזה אחר זה ברשת אויביהם ומושלכים לסוגר באדמת נכר . בקינה השנייה ( י-יד ) משולה האם לגפן פוריה וענפה , שנעקרה מאדמתה והושלכה אל המדבר . פסוק יא מתאר את עוצמתה והשפעתה , ואילו פסוקים יב-יד מתארים את נפילתה וכיליונה : היא תושלך לארץ בחמה , ורוח קדים תייבש את פריה ( בניה , ( מטה עוזה המסמל את כוחה והשפעתה , באש ייאכל , והיא לא תהיה עוד שתולה באדמת ישראל אלא במדבר , בארץ ציה וצמא , שהם מטבעות לשון המכוונות בבירור לגולה . * מן הפרק עולה דמותה של אשה דומינאנטית הפועלת מאחורי הקלעים בחצר המלוכה בירושלים : "בין אךיות רבצה , בתוך ? פרים רבתה גוריה" ( ב , ( "ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים" ( יא . ( פסוק נ מרמז כנראה לכך שהיא היתה פעילה בתהליך העדפתו ...
אל הספר