השורש כעס בבניין קל ( טז , מב : "אכעס - ( " ששימושו במקרא אופייני לספרות המאוחרת ( קהלת ; נחמיה ; דברי הימים ) ורגיל בספרות חז''ל - ואילו המקור הכוהני נזקק בהקשרים אלה ל '' קצף" הקלאסי ( שמות טז , כ ; ויקרא י , ו , טז ; במדבר טז , כב ; לא . , יד . ( כמו כן שרדו עדיין במקור הכוהני מונחים ארכאיים רבים , אשר ספר יחזקאל איננו משתמש בהם - בוודאי משום שהיו כבר מיושנים ועל כן נדחו ונפלטו . כאלה הם "שכר = ) '' יין ; השווה ויקרא י , ט לעומת יחזקאל מד , כא ) ו '' שאר" = ) קרוב משפחה ; השווה ויקרא כא , א-ג לעומת יחזקאל מד , כה ? . ( הנתונים הלשוניים שבידינו מצביעים איפוא על כך , שתקופת חיבורו של ספד יחזקאל מאוחרת היא , יחסית לזמן ניסוחו של המקור הכוהני שבתורה . ואם מקובל עלינו כי ספר יחזקאל הוא נציגה המובהק של תקופת החורבן והגלות בספרות המקראית , הרי נהא רשאים לצעוד צעד נוסף ולומר , שהמקור הכוהני משקף - במונחי זמן היסטוריים - את הפולחן הישראלי של ימי הבית הראשון ( כפי שכבר הדגישו חוקרים שונים , ומטעמים אחרים . ( [ א"ה ] תרגום השבעים לספר יחזקאל הוכן באלכסנדריה שבמצרים במאה ב' לפה '' ס מתוך מקור ע...
אל הספר