לאחר שמתו שבעים אלף איש , שלח המלאך את ידו לשחת את ירושלים , ופה , על יד גורן אתנה היבוסי , נפסקה המגפה * . המחבר מעלה כמה אירועים , או אירועים שמאחורי הפרגוד , המשווים צביון דראמתי לסיפור המעשה : ה' ניחם על הרעה . בהקבלה לכך מבקש דוד , שהרעה תפגע בו ובבית אביו , ולא בעם . משתמע מכאן , שדוד התחרט על שבחר מש לוש הרעות את הדבר , שהמית רבים מבני העם . בעקבות אלה בא גד אל המלך ובשורה טובה בפיו : ציווי לדוד להקים מזבח בגורן , כאות לעצירה מוחלטת של המגפה * . זו הקבלה סימטרית ספרותית אמנותית , המבליטה את הצד הרעיוני שבהשתלשלות האירועים . בחלק הראשון : וידויו של דוד , בעקבותיו הופעת גד , ובפיו ההודעה על העונש לדוד ולישראל , ואחר כך - קבלת הדין על ידי דוד ופריצת תךבר ( י-טו . ( בחלק השני : ה' ניחם על הרעה , דוד שוב מודה בחטאתו , אך הפעם הוא טוען כנגד ה' על שפגע בעם , ולא בו ובבית אביו . אחר כך בא גד , המצווה על דוד להקים מזבח בגורן , ובאופן זה הוא רומז לאפשרות התרצותו של ה' ( טז-יט . ( האירוע ליד גורן היבוסי . ההתוודות הראשונה של המלך לא הועילה להעביר את העוון , ובעקבותיה באה ההודעה על סוגי הע...
אל הספר