החוקים בפרק כה נכללים בלשון חז"ל בקטגוריה של '' מצוות התלויות בארץ" ( קידושין א , ט , ( היינו : חוקים , שקיומם מתחייב מעצם ישיבתם של בני ישראל בארץ ישראל . לשון הפתיחה של פרקנו "כי תבאו אל האךץ" ( פסוק ב ) היא אחד מסימני ההיכר של חוקים אלה ( ראה שמות יב , כה ; ויקרא יד , לד ; יט , כג ; כג , י ; במדבר י , ט ; טו , ב , והשווה במדבר טו , יח ; לד , ב ; דברים ד , ה ; יב , א . ( חוקים אלה מתייחסים למכלול רחב של הוראות : פולחן , חגים , מעשרות וכדומה . ייחודו של פרקנו בכך , שהוא עוסק במישרין בחוקים המסדירים את יחסי המקרקעין , כלומר : את התשתית החו קית , שעל פיה נקבעת זכות הבעלות על הקרקע של בתי האב בישראל , ואת דרך שמירתה של זכות זו בעתות משבר , כאשר מסיבה כלשהי פוקעת זכות זו ? . החוקים המסדירים אח יחסי המקרקעין הם מן החוקים הבסיסיים בחיי החברה והכלכלה בעולם העתיק , שהמ שק בארצות היישוב בו התבסס על חקלאות . במשק מעין זה היתה הקרקע מקור חשוב לסטאטוס של הפרט בחברה ומקור עיקרי לעצם הקיום החומרי , לרווחה ולעושר . מטבע הדברים , משק כלכלי , המבוסס רובו ככולו על חקלאות , אינו יציב , והוא מועד לפורע...
אל הספר