' השירים הנואשים ביותר הם היפים ביותר ' . אלפרד דה מיסה כפי שציינתי בפרק הראשון , סבורים הדרוויניסטים החברתיים , הסטרוקטורליסטים וסוציולוגים נודעים כגון פרסונס , מרטון ולנדברג , כי הקונפליקט , התמורה והסטייה הם הפרעה תפקודית - סוג של חולי במבנה החברה , או באחת ממערכותיה . לשיפוט הערכי הזה של חסידי דירקהיים , מתנגדים בתכלית חסידיו של מלומד אחר מן העולם הישן , גיאורג זימל - שהם פרק , ברגס ובמיוחד קוזר . הם מאמינים בתפקודם של הקונפליקטים : הווה אומר , הקונפליקטים הם לטובתך , ותמורה פירושה קדמה למען החברה . הדיאלקטיקה של הקונפליקט החברתי אין לראות את הדיאלקטיקה כמטוטלת , המתנדנדת בין גיהנום סטטי מכאן לבין גן עדן סטטי מכאן ; היא דומה יותר לזינוק משיווי משקל ארעי אחד למשנהו , תנועה שנוצרת על ידי לחצים של כוחות מתנגשים . מרקס אמר , כי קונפליקטים בתוך מעמד כלשהו עשויים להיעלם , בשל הצורך הדוחק במאבקים בין מעמדיים . כלומר , ידידות אפשר להגדיר במונחים של אוייבים משותפים . קוזר , בנתחו את הפונקציונליות של קונפליקטים חברתיים , מביא דוגמאות אחדות בנושא התלכדותה והתחדשותה של הקבוצה באמצעות הקונפליק...
אל הספר