ה . מצבו של האדם לאחר החטא — ה ת ב ה מות האדם בתום תיאור העונש לאדם מעיר הרמב"ם : ' והשווהו כבהמות במזוניו ורוב ענייניו כמו שאמר "ואכלת את עשב השדה . '" הערה זאת היא חוליית המעבר בין תיאור העונש לאדם לבין תיאור מצבו של האדם לאחר החטא . מצד אחד היא מוסיפה אפיון ל'מאכל' שבאכילתו נענש האדם , ומצד שני היא כבר מסבירה מהו מצבו של האדם לאחר החטא . ביטוי מלא למצבו של האדם לאחר החטא מוצא הרמב"ם בתהילים מט : ע : ' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו . ' בפסוק זה הוא מסיים את פירושו השני לסיפור גן העדן . כפי שכבר ראינו , גם תהילים מט : יג , כמו איוב יד : כ , נדרש על ידי החכמים כנסוב על אדם הראשון בסיפור גן העדן . באותם מדרשים עצמם בהם נדרש איוב יד : כ על אדם הראשון , נדרש עליו גם תהילים מט : יג , בבר"ר יא : ב ובמקבילה שלו בבר"ר יב : ו . אולם כאן דורש את הפסוק מי שדעתו לא נתקבלה , ר' אסי הסבור ש'אדם הראשון לא לן בכבודו מה טעם " אדם ביקר בל ילין" [ תהילים מט : יג . ' [ כנגדו מועמד הפירוש של רבנין ' לן בכבודו מוצאי שבת נטל זיוו ממנו וטרדו מגן עדן הה"ד "משנה פניו ותשלחהו" [ איוב יד : כ . ' [ אולם נראה ...
אל הספר