ה . הרחבת הלאום היהודי ושקיעת ההלכה הדתית הטיעון המרכזי שיעבור כחוט השני בספר הוא שאם יימשכו תהליכי הגיור הסוציולוגי , היינו צירופם והצטרפותם ללאום היהודי של מי שאינם יהודים על פי ההלכה ללא גיור דתי , תהיה לכך השפעה מכרעת על המחלוקות המוכרות בסוגיית הגיור הדתי ; על תכניה של הזהות היהודית הישראלית בכללותה ; ובמידה מסוימת אף על דרכי ההצטרפות לקהילות היהודיות בחוץ לארץ . בהתייחס לסוגיית הגיור הם יכריעו את המחלוקת באופן דרמטי , ובדרך חדשה המדלגת על פני כל הגישות והעמדות המוכרות בסוגיה . תהליכים אלה יהפכו את המחלוקת בצורתה ובתכניה הישנים , ואת הגורמים העיקריים שנטלו ונוטלים בה חלק , לחסרי משמעות מעשית . לנוכח העימותים המוכרים בשאלת תוקפם ומעמדם של הגיורים הדתיים לגוניהם , ועל רקע הניסיונות הראשונים להציע חלופה של גיור חילוני , תלך ותתעצם הכרעה מעשית ורבת משמעות בדמות הגיור הסוציולוגי . חלופה זו עשויה להפוך את כל החלופות הקיימות והמוצעות כאחת לבלתי רלוונטיות . הגיור הסוציולוגי , מעצם מהותו כתהליך טמיעה והשתלבות של מיעוט בתוך רוב דומיננטי , עתיד להעמיק ככל שיחלוף הזמן . ככל שהוא יעמיק , הוא ע...
אל הספר