שאנט ( 8 ( 11 ) מייחס חיים לשמש ולכוכבים , לעננים , לרוח ולמים "מפני שהם יכולים ללכת לכל מקום שהם רוצים , " אך שולל את החיים מן האגם "מפני שהאגם אינו יכול ללכת מאגם אחד לשני" וכוי . מום ( 1156 ) אינו מייחס חיים למכונות , למים וכר "מפני שהם לא יכולים לנוע , " אך הוא מייחס חיים לאש , לכוכבים ולעננים "מפני שהם נעים . " הוא מתכוון , כמובן , לתנועה ספונטאנית . מיותר לעסוק בשלב הרביעי , שבו הילדים מייחסים רוח חיים רק לבעלי חיים בלבד , או לצמחים ולבעלי חיים . דומה , ששלושת רבעים ממספר הילדים אינם מגיעים לשלב זה לפני גיל . 12—11 עד אז מחוננים בעיני הילדים השמש , הכוכבים והרוח בחיים ובתודעה . רוב הילדים בשני השלבים האחרונים האלה מייחסים לחיים יותר משמעות מאשר לתודעה , אך אחדים , בדומה לסארט , מעניקים לתודעה משמעות רחבה יותר . על הסיבה לכך נדון להלן . ד . מסקנות : מושג ה דוייפ " . " הקורא עמד ודאי על ההקבלה הראויה לציון בין ארבעת השלבים שנותחו בפרק זה ובין ארבעת השלבים , שבהם מוינו תשובות הילדים לגבי התודעה . אף כי רק שתי חמישיות ממספר הילדים שייכים לאותו שלב בשתי הסדרות , הרי התפתחות שני המוש...
אל הספר