( מועד קטן כז ע"ב : ( "אמר עולא : הספד - על לב ... טיפוח - ביד , קילוס - ברגל . תנו רבנן : המקלט לא יקלס בסנדל ; אלא במנעל , מפני הסכנה . " משמע מכאן שהספד , טיפוח וקילוס אינם אלא צורות שונות של טפיחה ביד או ברגל . הדברים סותרים , לכאורה , את שנאמר עד כאן על הספד וקילוס 24 . ככל הנראה הוא שמקורות אלה מסבירים שבעת ההספד היו מכים על לב , ובעת הקילוס פושטים זרועות , או רוקעים ברגליים . על כל פנים למדנו מכאן על הנוהג שאבלים ומלורם מכים על לבם , טופחים בידיהם ורוקעים ברגליהם . . 1 הספד מצומצם ננסה עכשיו לברר מה היו אומרים בהספד . נעיין במקורות שבידינו : א . בירושלמי , סוטה ( ט יד , כד ע"ב ) שנינו : "וכשמת [ הלל הזקן ] היו אומרין עליו : הוי עניו חסיד , תלמיד של עזרא ... וכשמת [ שמואל הקטן ] היו אומרים עליו : הוי עניו חסיד , תלמידו של הלל הזקן ... ועל רבי יהודה בן בבא התקינו שיהו אומרים : הוי עניו חסיד , אלא שנטרפה השעה . " ב . ברייתא בשמחות ( א ט : ( "הגויים והעבדים , אין מתעסקין עמהן לכל דבר - אבל קורין עמהן : הוי ארי , הוי גיבור . רבי יהודה אומר : הוי עד נאמן אוכל מעמלו"
אל הספר