ב . פילוסופיית דת לאומית בציונות הדתית : משנות שמואל אלכסנררוב ויצחק יעקב ריינס למרות שמנקודת הראות הדתית היתה תורת אחד העם כפירה מסוכנת שיש להודפה על הסף , לא יכלו הוגי דעות דתיים שנתפשו לציונות ולהשכלה מודרנית להתעלם מן האמת שנחשפה בה , בייחוד ביחס ללאומיות ישראל וביחס לצורך הדוחק להיפתח לתרבות הכללית כדי לשקמה . אדרבה . סכנתה נראתה מאיימת במיוחד מפני שהכילה אמת שדיברה אל לבם של חובשי בית מדרש צעירים שהרגש הלאומי והמשיכה להשכלה כללית התעוררו בלבם . מתוך חינוכם הדתי הרגישו את הדיבוק הפנימי בין דתם ללאומיותם בדיבוק שבין אהבת אלוהים ואהבת ישראל . הם חוו את שתי האהבות כשני צדדים של אותה מהות נפשית חיונית ולא בהרכבה של יסודות נבדלים : דתיותם היתה לאומית ולאומיותם דתית , שהרי התורה התייחדה לישראל כספר הברית הסגולית שנכרתה בין אלוהים לעמו והפכה לאורח חיים לאומי . משמע שהדת התגשמה בחיים הלאומיים וקיום מלא של מצוות התורה נתאפשר רק בשבת העם על אדמתו במולדתו המקודשת . אכן לאומיות ישראל נתייחדה מלאומיות העמים הנוצריים שבתוכם ישבו , המבדילים בין דתם ללאומיותם . לאומיות ישראל בלאומיות עם סגולה מקד...
אל הספר