פרק שמיני : "הסתר הפנים" הכפול - פורים , חגה של הגלות ין חנוכה לפורים יש קרבה מעניינת . שני החגים הללו נקבעו בתקופה שאחרי שיבת ציון כימי הודאה על נס של ישועה , אף כי האחד בארץ ישראל והשני בגולה ; שני החגים הללו מציינים התנסות היסטורית חדשה ומעידים על שינוי שחל הן ביחס שבין העם לאלוהיו והן ביחס שבין העם לעמים שהם שכניו או מארחיו . מבחינת מעמדם כחגים שניהם לא נתקדשו באיסור מלאכה ( אף כי יש מחלוקת בסוגיה זו לגבי הפורים ) ועל כן אוירת החולין מעורבת בחגיגיותם ומסמלת יסוד מהותי בתוכנם . עם זאת דומה כי לחג הפורים ניתנה עדיפות מבחינת המעלה בקודש ומבחינת גודש התכנים , למרות העובדה שחג החנוכה נמשך שמונה ימים ואומרים בו "הלל" ואילו פורים נמשך יום אחד ואין אומרים בו "הלל . " עדיפות הפורים נעוצה קודם כול בעובדה שמגילת אסתר נכנסה ל"כתובים" ונתקדשה . קריאת המגילה נחשבה מכוח עובדה זו למצוה מן התורה שכן נאמרה ברוח הקודש . ועוד , אף על פי שאין איסור מלאכה בפורים חכמים ממליצים לשבות בו . וכך יכול היה היום להתמלא מצוות . צא וראה , הסעודה בפורים גם היא מצווה , ואפילו השתיה כדת . יסוד החולין לא נשאר איפוא ...
אל הספר