הרחובות , הרחבות ושטחי הציבור תוכנית העיר של איליה קפיטולינה הלמה , כאמור , את תפיסת התכנון של התקופה הרומית , כפי שנודעה ממקומות אחרים בארץ ובמזרח בכלל . ביסוד תכנון זה עמדה התפיסה האורתוגונאלית ( המכונה לעתים גם 'היפ _1 דאמית , (' שהיתה מקובלת החל בתקופה ההלניסטית , אלא שהוקנו לה בתקופה הרומית כמה קווי היכר חדשים . המתכננים המשיכו כבעבר לטוות את רשת הרחובות בעיר באופן שהרחובות יהיו מקבילים זה לזה וצולבים זה לזה , אבל הדגישו יותר את הרחובות המרכזיים — הרחוב הראשי העובר מצפון לדרום , שנודע בלשון המודדים מתכנני הערים הרומאיות בשם ' קארדו' ( cardo ) והרחוב הראשי העובר ממערב למזרח , המכונה / ךקומאנוס' . ( decumanus ) רחובות אלה היו רחבים יותר משאר רחובות העיר ובמקומות רבים , בעיקר במזרח ובצפון אפריקה , אף עוטרו בעמודים וסטווים . התוכנית האורתוגונאלית המושלמת מומשה בשלמות רק בחלק קטן מן הערים , כגון טימגד בצפון אפריקה , ואילו ברוב הערים אנו מוצאים פשרה בין הדגם האורתוגונאלי 77 שם 593-592 , ז המילטון , ירושלים במאה הרביעית . שונה דעתו של וילקינסון . אף על פי שדבריו אינם מפורשים , הוא מציין ...
אל הספר