יא סוף המאה הי"ח ועליית החסידים , 1799-1760 לקראת סוף המאה הי"ח מתרבים מקורות היהודים העומרים לרשותנו והודות לכך מתקבלת תמונה ברורה יותר של קהילת צפת , מזו שהיתה לנו במאה הי"ז ובראשית המאה הי"ח . אפיה של הקהילה משתנה בתקופה זו . אם בשנת 700 ו נאמר , שאין בה אשכנזים , הרי כבר פוקוק ושול ץ מדווחים על הימצאם של אשכנזים בצפת . עם עלייתם של החסידים ואחר כך הפרושים , השתנה הרכבה העדתי של צפת מן היסוד , והיא הפכה למעוז האשכנזים , שעבורם היתה הישיבה בירושלים כרובה בקשיים מיוחדים , מכיון שנטל החובות של חבורת רי יהודה החסיד הוסיף להעיק עליהם . כאשר גברה העלייה האשכנזית , בשלהי המאה הי"ח , היא פנתה ברובה לצפת ולטבריה . על הרקע הרעיוני של העלייה החסידית עמדו גי שלום , ב"צ דינור , יי תשבי ואחרים , ונתיחס לנושא זה בהמשך . נציין כאן רק , כי ד"ר יי ברנאי סובר שדחף רומה הביא את העליות לארץ ישראל של השבתאים ואלה הקרובים לשבתאות בסוף המאה הי"ז וראשית המאה הי"ח , ולעליית החסידים סמוך לסופה .
אל הספר