טייק 1: דימונה – ימים ראשונים

[ 75 ] שלושה ״טייקים״ על דימונה כשהאוטובוס מגיע לדימונה ילדים מקומיים נראים רצים בעקבותיו . הילדים, כמו הקריינות האופטימית שפניה אל העתיד ( "מחר - מחרתיים יבואו עוד עולים" ; "מי יודע לאן תגיע דימונה" ; "הוא ירכוש לו ניסיון ויתקדם בקצב העיר" ) , מדגישים את המעשה החלוצי . על רקע פניהם המאוכזבות משהו של העולים ברדתם מהאוטובוס הקריינות גוערת-מתפארת : "ומה תיארתם לעצמכם ? הלא ידעתם שזו עיר חדשה [ . . . ] . זה לוקסוס לעומת מה שהיה . לפני עשר שנים הייתם באים למעברה . מה חסר לכם ? " העולים החדשים מובלים מיד אל דירות השיכון שהוכנו להם בעוד מועד ( אף כי טרם חוברו למערכת החשמל ) . דימונה נעשית באחת בית קבע בזכות יעילותה של הסוכנות היהודית הדואגת לכל מחסורם . חלקו השני של הסרט נפתח בשוט פנורמי הסוקר את העיר, והקריינות מכריזה : "זוהי דימונה [ . . . ] , אחת מערי הפיתוח, עיר של קליטת עלייה, עיר בתוך המדבר, עיר מתוך המדבר, עיר נגד המדבר" . הקריינות משבחת את יכולת העמידה של העיר, את התפתחותה של דימונה ואת המפעלים שבסביבתה . פקיד הסוכנות הוא האיש הראשון שאותו העולים החדשים פוגשים בדרכם להיות לאזרחי ישרא...  אל הספר
עם עובד