הרקע להתיישבות "חומה ומגדל"

שצדדה בביסוס התיישבויות קיימות ורכישת קרקעות לפי רצף טריטוריאלי, עברו קברניטי היישוב לתפיסה התיישבותית נרחבת יותר המוכתבת משיקולים מדיניים ואסטרטגיים, השמה יהבה על התארגנות מהירה לכיבוש קרקעות ופריסת המאמץ ההתיישבותי לאזורים שבעתיד יקבעו את הגבולות הטריטוריאליים של המדינה היהודית . על פי תפיסה זו הניתנת לפירוש כתפיסת ההתיישבות "המרחיבה", אין להסתפק עוד בפעילות ההתיישבות המסורתית שהתקיימה עד 1936 שהושתתה על ביסוס גושי ההתיישבות הקיימים, ואשר התרכזו ברצועה שהתמשכה משפלת החוף דרך עמק יזרעאל עד הגליל התחתון ומשם לבקעת כנרות ולאצבע הגליל, אלא יש לחרוג ממנה ולהתפשט אל אותם אזורים נרחבים הצפויים להיכלל במתווה הגבול שתמליץ ועדת פיל, כמו עמק בית שאן והגליל ואף מעבר לאותו מתווה גבול 3 . מוקד פעולתו של המאמץ ההתיישבותי המחודש עד לפרסום דוח ועדת פיל, היה עמק בית שאן שבו התרכזו בבעלות קק"ל כ­ 12,500 דונם קרקעות, שרכשה עוד בשנים 0391­ 1934 . אדמות אלה לא יושבו עד כה בגלל הקדימות שהעניקה בשעתו מחלקת ההתיישבות של הסוכנות לביסוס וציפוף ההתיישבות בעמק ­ עמק יזרעאל ובשל היעדר תקציבים להפניית מאמצי התיישב...  אל הספר