שהתרחש שנה לפני כן . אלא שהפעם היתה זו שנת בחירות בארצות הברית . אובמה התמודד על קדנציה שנייה נגד מיט רומני הרפובליקני . בפני ביבי נפתחו אפיקים חדשים לתקוע בהם אצבע לממשל . נתניהו, שהאמין בכל לבו שאובמה מסוכן לישראל, גמר אומר לעשות כל שביכולתו על מנת שיפסיד . הוא וכנראה גם פטרונו שלדון אדלסון, שהיה מוכן להשקיע "כמה שצריך" כדי להחליף את אובמה, היו תמימי דעים כי מדובר במשימה לאומית גורלית, בסדר גודל תנ"כי ממש . כפרויקטור המרכזי שימש רון דרמר, היועץ המדיני דאז של ביבי, שנחשב לאדם המשפיע עליו ביותר בתחום זה ומי ששכנע אותו זה לא כבר ש"אובמה הוא נשיא של קדנציה אחת" . עוד הופעלו קמב"צים מקומיים כגון הרב שמואל ( שמולי ) בוטח, איש מיאמי, אחד הרבנים הפופולריים בצפון אמריקה, שפרסם מודעות ענק בתקשורת האמריקאית נגד אובמה ונגד המפלגה הדמוקרטית . על הביצוע בשטח הופקדו זרועות עצמאיות, לכאורה מנותקות מנתניהו . במילים אחרות, ביבי שִעתק אל מעבר לים את המודל ששימש אותו נאמנה לאורך שנים בפוליטיקה המקומית : בחישה מרחוק, במימון נדיב של תורמים אנונימיים, תוך היתממות ושמירת מרווח ביטחון מהמתרחש . ובמלחמה הזאת,...
אל הספר