על כימות הערכים והיחסים האנושיים

186 | עיונים בחינוך : מאמרים בפילוסופיה של החינוך בבית - הספר ( וגם מחוצה לו ) – משעה שהתכלית הערכית המסורתית של פיתוח - עצמי והעשרת האישיות נחשבת לכל היותר כאמצעי, נראה שהרגישות, החוויה וההבנה עצמן אינן יעילות במידה רבה, אינן יעילות דיין להשגת המטרה . לפיכך, כדאי וראוי לכאורה לאמץ אמצעים יעילים יותר – כאמור, גם במחיר הקרבת התכלית המקורית . מה משמע ״ציון כמותי״ ? למשל, הציון ״טוב״ ( 80 - 85 ) – המבוטא באמצעות מלה המציינת גם את הפרדיקט המובהק של המוסר – אינו מבטא ישירות את הערך הממשי של הידע עצמו, של רגישות אינטלקטואלית או עומק התובנות והחוויות, של פיתוח - עצמי שחולל תלמיד מסוים באישיותו הפרטיקולרית, אלא כביכול מידה כמותית ״של״ איכויות אלה, אשר, כך נראה לי, אי - אפשר באמת להעמידן [ to reduce to ] על כמויות, כשם שלאמיתו של דבר אי - אפשר להעמיד שום הוויה אותנטית על ערך כללי . עצם ההעמדה של הוויה אותנטית, מיוחדת, על ערך כמותי מהווה סתירה במושג, היא שוללת ממנה מניה וביה את היותה אותנטית או מיוחדת ( פרטיקולרית, סינגולרית ) – היא נעשית כללית, נקבעת ומוערכת על - פי קנה - מידה כללי שהוא מעין מט...  אל הספר