גיליון 6 | דצמבר 2020 . טבת תשפ"א [ 126 ] 49 השימוש בנבואה קשה זו בנוגע לעצמי של הדוברת והחיבור הסמנטי הנוצר ותֻשמדי" . בין עלמה להיעלמות, כל אלו מטעינים את הדבקות המתוארת במטען נוסף של אסון, אבל גם של חוזק . ייתכן שיש כאן דמיון למדרש המנמק מדוע היה צורך לקרוא ליוכבד להיניק את משה : " 'ותלך העלמה' ( שמות ב, ח ) — למה קראה הכתוב עלמה ? אמר ר' אלעזר : שהלכה בזריזות . ר' שמואל אמר : שהעלימה את דבריה" ( שמות רבה א, כה [ מהדורת שנאן, עמ' 81 ] ) . המדרש מתבסס על הקִרבה הלשונית בין "עלמה" ל"היעלמות" — בין נשיות להסתלקות העולמות . נוסף על אלו מהדהדת האפשרות הארמית, אשר בה צירוף זה, בכתיב אחר, מובן כהיעלמות העולמות ( "עלמא" ולא "עלמה" ) , וכך יוצר צירוף זה תקבולת עם הסתלקות העולמות שבשורה הקודמת, ויש לו אפקט חזרתי ( בְּהִסְתַלְּקוּת הָעוֹלָמוֹת / עַלְמָה נַעֲלָמָה ) . רק חבל הטבור "מציל" את השיר ואת העלמה שכמעט נעלמה, ואת העולמות המתרחקים ונעלמים, ומחזיר אותנו ל"כֹּחַהַמְּשִׁיכָה הַיָּחִיד : / וְאָהַבְתְּ" . גוף התפילה ומילותיה — בעיבוד לצורה לשונית נשית הממירה את "וְאָהַבְתָּ" ל"וְאָהַבְתְּ" —...
אל הספר