137 והגדת לבנך מיליון וחצי ילדים יהודים נספו בשואה . מביט אני אל על ושואל : ריבונו של עולם, על מה ולמה ? אני נכנס לאולם חשוך מלא כוכבים עד אפס מקום, לכל כוכב יש שם של ילד שנספה בשואה . ובעיני רוחי אני רואה את אברהם אבינו יוצא החוצה במצוות האל וקולו מהדהד בברכה : "הַבֶט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים . . . כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" . ולא חולפים אלא שבעה פרקים ואותו האל על אברהם מצווה : "קַח נָא אֶת בִנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" . שם, כידוע, הבן יצחק — ניצל . לפתע קול מלאך משמים נשמע : "אַבְרָהָם אַבְרָהָם, אַל תִּשְלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" . ואני שואל : אל מלא רחמים, היכן היית כאשר מיליון וחצי יצחקים הלכו ? אולם הזיכרון ביד ושם מלא כוכבים לזכרם של מיליון וחצי ילדים — ילדי אברהם אבינו . ואני תוהה ונאנח : ראו רעַי, 138 יצחק ( איציק ) פלג הכול כאן במהופך את אשר הבטיח לתת — לקח . "ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵם ה' מְבֹרָךְ", אומרים לי בתנ"ך . ואני אומר : ה' נתן וה' לקח יהי שָם ה' מבורך, לא ...
אל הספר