61. סלמון בן ירוחם, מתוך הקדמתו לספר תהלים

498 תור הזהב הקראי אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ ( תה' ס 1 - 3 ) . והתבהר כעת שדוד התפלל באמצעות אותן תפילות הכתובות ב ספר זה, ב ארץ ישראל ומחוצה ל ארץ ישראל . ואם נמשך לִבו של מאן דהוא להיתלות בכתוב שנמשך אליו לִבו של הפַיוּמי, והכוונה לנאמר שאנשי בבל ביקשו מהנביאים שיאמרו שיר ב גלות מחוץ לבית המקדש, ונמנעו מכך, בהסבירם ובאומרם כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ ( תה' קלז 3 ) והשבנו אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר ( שם, 4 ) . ועלינו לדעת שאנשי בבל ביקשו מהאבות שיאמרו שיר בכינורות ובנבלים , כמנהג בית ה' , שכן לפני כן נאמר תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ ( שם, 2 ) , ולא התירו מעשה זה, שכן הוא אפשרי אך ורק ב בית ה' , שנאמר כָּל אֵלֶּה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית ה' בִּמְצִלְתַּיִם נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת לַעֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים ( דה"א כה 6 ) . לעומת זאת, תפילה באמצעות מזמורי תהלים בכל מקום היא חובה, שנאמר כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ ( תה' סו 4 ) . ונאמר שִׁירוּ לה' כָּל הָאָרֶץ ( תה' צו 1 ) . ראָיות מהכתוב לתפילה באמצעות מזמורי תהלים בזמן ה גלות בלבד . נאמר אַל י...  אל הספר
כרמל