זִרְמֵי מחשבה ושיח בין-דתי 453 לפני הדיון בהפרכת מה שאמרו בהקשר לכך, אני גורס שטענתם שציינת, שלפיה איננו מסוגלים להוכיח את קיומו של הבורא וסוגיות כגון אלו מבלי לאַמֵּץ את השיטה המיושמת על ידם, מנוגדת לעובדות . זאת משום שב ( דרך ) שבה הם הולכים אין זה אפשרי להגיע למה שהם רוצים, בין אם שיטתם מהימנה במובן מסוים ובין אם לאו . זאת משום ששיטת ההיקש שהם מיישׂמים במסגרת הוכחת קיומו של בורא העולם, עם כל ריחוקו ואי- האפשרות לגזור מכך הוכחה, למעט עבור מי שבקי בדקויות תאולוגיית הכַּלאם ומורגל בה לחלוטין ועל כן יודע את ההוכחה לתואר קיומו בפירוט, בעוד שעל מנת לדעת זאת הוא זקוק ליֶדַע על ישויות שאינן קיימות, על תאריהן המהותיים ועל ( התארים ) המתחייבים מהן ; משום שיֶדַע מפורט על אודות תואר הקיום נרכש כאשר נעשה ידוע שזהו התואר ששום יֵשוּת אינה יכולה לוותר עליו, שכן היא מחייבת את אשר הוא מחייב בעצמו, מאחר שאין לו מציאות לבד מהיותו תנאי לכך ; עם זאת, התנאי מוּכָּר כתנאי רק כאשר ידוע מה מחייב אותו ומה מתחייב ממנו למרות הקושי לדעת זאת, משום שזהו המירב שאליו יכולים להגיע מוחות מיומנים בעניין זה – עם זאת, למ...
אל הספר