368 תור הזהב הקראי ממזמור צו בתהלים . למעשה מתַמצת יפת בפרקנו את שלבי הגאולה על פי תורתם המשיחית של 'אֲבֵלֵי ציון' : הצלה מיד הגויים, שיבה לארץ ישראל, בניין בית המקדש, הופעת המשיח וחיי רווחה . כידוע היו 'אֲבֵלֵי ציון' הקראים בעלי תודעה משיחית, ייחלו לחיי רווחה עתידיים ודגלו בנשיאת דגל האֲבֵלות כדרך חיים כל עוד עומד בית המקדש בחורבנו . אשר ל'עתידות', לדעת יפת מנבא הכתוב מצב שבו יעזבו הגויים כולם את עבודת האלילים כדי לעבוד את אלוהי ישראל . בפירושו לפרק טז 15 - 22 ( הנסמך על תהלים קה 8 - 15 ) דן יפת בברית בין הבתרים שנכרתה בין אברהם לאלוהים ובהבטחות האל לאבות יצחק ויעקב . יפת מדגיש שזוהי ברית עולם שהאֵל ועַמו מחויבים בה לנצח . מבין סעיפי הברית הוא מדגיש את בעלוּתו של עַם ישראל על הארץ ודוחה את בעלוּתם של בני ישמעאל, הם המוסלמים, ושל בני עשו, הם הנוצרים . כשם שעַם ישראל גלה מארצו כך גלו מארצם גם שלושת האבות, אך אותם לא עשקו הגויים . בפסוקים 34 - 36 מורה המשורר לעם להודות לאל לאחר שנחתם המזמור . לדברי יפת, אף שהפנייה בפסוקים היא למי שנכחו בעת שנאמרו הדברים, יודה דור הישועה לאֵל אף הוא באותן...
אל הספר