22. יוּסֻף אִבּן נוּח, מתוך 'ספר הדקדוק' (על הושע א-י)

192 תור הזהב הקראי וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ ( הושע ה 2 ) : יש מי שטענו כי שַׁחֲטָה הוא שם עצם פועלי ולא צורת מקור . עם זאת סביר יותר שזוהי צורת מקור והיא במשקל לְטַהֲרָהּ ( יח' לט 14 ) , שהוא צורת מקור, וגם לְרִבְעָה אֹתָהּ ( וי' כ 16 ) היא צורת מקור . ולו היה זה שם עצם, היה זה לְרִבְעַת אֹתָהּ . זהו נוהגו של המקור שאינו מחובר באמצעות ת"ו, כמו שַׁחֲטַת, יִרְאַת, חָכְמַת . זהו מאפיין מובהק של שם העצם המחובר – כוונתי לאלה המחוברים לשם עצם . מסיבה זו נאמר ש- שַׁחֲטָה היא צורת מקור . מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן ( הושע ט 11 ) : יש אומרים שהתרגום של לֵדָה הוא 'הוֹלָדָה' ( ולאדה ) , כלומר ( תהליך ) הפשטה במשקל עֵצָה, אבל לֵדָה גם יכולה לציין שם עצם המתאר את האִשה היולדת ( אלוַאלדה ) . על אתר אם זה מתפרש כשם עצם – 'הולדה' ( אלוַלאדה ) – זה קביל מבחינת הצירוף הקונטקסטואלי עם וּמֵהֵרָיוֹן , שהוא שם עצם במשמעות הריון, אלחבל ( pregnancy ) . יש לנו שמות עצם המתייחסים לאִשה וגם לדבר מופשט, כמו נְבָלָה, יְשָרָה ודומיהן רבות . וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה ( הו' י 11 ) : הצורה מְלֻמָּדָה יכ...  אל הספר
כרמל