סעיף 6(א): המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם

474 יורם שחר ניתוחו של סעיף זה בחוק הלאום מעלה דילמה ביקורתית קשה . פירוש צר של רכיביו העיקריים כקריאה סמלית לתמיכה שתדלנית ביהודים הנתונים במאסר או בשבי רק בשל יהדותם אינו מעלה שאלה משפטית או מוסרית ספציפית לסעיף עצמו, והוא חסר רלוונטיות . בעת הזאת יהודים אינם נתונים במאסר או בשבי רק בשל יהדותם . עם זאת, פתיחתו של כל אחד מרכיביו של סעיף זה לפרשנות מרחיבה גוררת בהכרח שאלות קשות יותר ממרבית השאלות העולות בשיח הציבורי והמשפטי סביב חוק הלאום . ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי רבים מהתומכים בחוק נתנו תמיכתם לסעיף 6 ( א ) משום שראו בו ביטוי שולי וסמלי למצווה יהודית מסורתית וייחסו לו את הפירוש הצר שתואר למעלה . עם זאת, כמה וכמה סימנים מראים בבירור כי הוא עוצב מלכתחילה במשמעות רחבה הרבה יותר, וכי הוא עשוי להיות מיושם כך בעתיד . העמודים הבאים נכתבו כולם ברוחם של הסימנים האלה, לא משום שאני סבור שהם מעידים על פירושו הראוי של הסעיף, אלא משום שאני סבור שהם סימני אמת שיש להיערך לקראתם . חיבורם הקיצוני של פירושים מרחיבים לכל רכיביו של סעיף 6 ( א ) עשוי להטיל על מדינת ישראל חובה חוקתית להפעיל כוח אלים במ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר