כיצד יש לחוקק חוק יסוד? הליך ומהות בחקיקת חוק הלאום וחוקי היסוד של זכויות האדם

164 עידו פורת חוק יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( להלן : חוק הלאום ) עורר שורה של ויכוחים עזים הבאים לידי ביטוי בקובץ עשיר זה ; רובם נוגעים לתוכנו של חוק הלאום, על פי הסעיפים השונים שבו . אולם, כפי שטענתי גם במקום 1 חלק לא מבוטל מן הוויכוחים על חוק הלאום לא נסב על תוכנו אלא על הליך אחר, חקיקתו . נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, למשל, טען כי "אין לי 2 הביקורת התנגדות לחוק כולו, אבל אני חושב שהאופן שבו חוקק היה גרוע מאוד" . הנוגעת להליך קשורה לעובדה שחוק הלאום נחקק ברוב צר, ללא הסכמה פוליטית רחבה, ובהליך קבלת החלטות כאוטי ולא סדור, שהיה זהה להליך של חקיקה רגילה, ולא כפי שראוי לצפות מחוקה, ברוב גדול, מתוך דיון ציבורי ארוך ושיקול דעת, וגיבוש קונצנזוס רחב שישקף את עמדות כל חלקי הציבור . בהצהרה מטעם הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה, למשל, נאמר כי "מדובר בחוק המגדיר את אופייה של 3 וסרטון הומוריסטי מטעם המכון נושא המדינה, ולכן חובה להביאו בהסכמה רחבה", 4 בכוונו, בין היתר, להליך החפוז את הכותרת "חוק לאום לא מכינים כמו פיצה", 5 והבלתי ממלכתי של חקיקת החוק . ביקורות דומות נשמעו גם ב...  אל הספר