ה ט באטקוט צצקתלבהקצ 210 מוקדמים אלו מאפשרת לערער על הדיכוטומיות שבבסיס הדימוי העצמי המאוחר יותר : מודרני מול מסורתי, חילוני מול דתי, דת מול מדע, דת מול לאום, ובאופן אחר — שמרנות מול כפירה . היא מאפשרת לעמוד על היסודות התיאולוגיים של המדע ועל המקורות הנוצריים של החילון . תיקוף זה התקבל גם על ידי חוקרי תולדות היהודים, והמחקר הבוחן היבטים אלה הולך ומתרחב . בספר שראה אור לפני שנים אחדות סקר דיוויד רודרמן את המחקר בעשרות השנים האחרונות, והציע מסגרת כוללת לבחינת תולדות היהודים 6 בתיאור פנורמי ומעורר השראה הוא מעניק מקום מרכזי בראשית העת החדשה . להתפתחויות הכלליות — הרפורמציה, "גילויי" היבשות, ההגירות . חשיבות מיוחדת הוא מעניק להתפתחות הדפוס . זוהי גם התקופה שבה הקבלה, ובכלל זה הקבלה הלוריאנית, עוררה עניין רב בעולם הנוצרי, ושבה ישנן נקודות מפגש בין הקבלה ובין המדע המודרני . לנוכח כל זה אפשר לראות בצפת את אחד המוקדים שבהם התרחשו שינויים משמעותיים בתרבות היהודית, במסגרת התפתחויות רחבות הרבה יותר — הן מתוך השתלבות הן מתוך תגובה והתנגדות . חלק מהדיון העכשווי על צפת מתפתח בכיוון דומה, ובוחן היבטי...
אל הספר