ה ט באטקוט צצקתלבהקצ 206 והקשר אל העולמות העליונים היה יסוד מרכזי בהבנת המציאות ובתפיסת הזמן . תודעת צפת מבוססת על הקשר המתמיד בין העולמות, על השתקפותם זה בזה, על אפשרות ההתגלות ועל גלגול נשמות . יתר על כן, צפת איננה שריד של עולם מסורתי אלא היא רגע שבו מתגבש ומתחדש עולם זה . מתוך כך, תפיסת הידע של צפת בנויה גם על ההכרה במה שאינו גלוי ולא ניתן להשגה . תפיסת "ריבוי המודרניות" שפיתח ש"נ אייזנשטדט מקבלת בהקשר זה ממד נוסף . מצד שני, ברתיעה מצפת אפשר לראות חלק מהמהלך להסרת הקסם ולטיהורו של העולם מנוכחותם של כוחות אלוהיים, ולשלילת התיווך בין העולמות . ההסתייגות מאורחות החיים ומהריטואלים שהתפתחו בצפת ( להבדיל מהרעיונות העיוניים ) משקפת את המגמה המתמשכת לרציונליזציה, כלומר לקולוניזציה של המרחב והאדם . היא מספקת את ההקשר שבו יש להבין את תודעת המקרא ואת תפקידה כמנגנון של טיהור, ומראה כיצד השיח האוריינטליסטי הוא חלק בלתי נפרד 2 אפשר לומר שזה התהליך שאפיין מתהליך הרציונליזציה, שלעולם אינו נשלם . את התגבשות תודעת המקרא — בהקשר הנוצרי ובהקשר היהודי גם יחד . תהליך זה היה מבוסס בין היתר על שלילה נחרצת ...
אל הספר